המח״ראל מגזין הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח ◂◂◂◂◂◂◂ שבט תשפ״ו 2026 ינואר
אילוסטרציה בשער: Getty Images אסף צביעורך: נעם בן-דודעיצוב גרפי: "דבר פלוס" - דבר מו"ל: העובדים בארץ ישראל המגזין הופק עבור הסתדרות המח״ר. אין לשכפל, לצלם או להעתיק ללא אישור המו"ל עמיתות ועמיתים יקרים, בגאווה רבה אני מציגה בפניכם את הגיליון הראשון של מגזין הסתדרות המח״ר. מגזין זה נולד מתוך רצון לחזק את הקשר הישיר בינינו, ולפתוח בפניכם חלון לעשייה הענפה של הסתדרות המח״ר – עשייה שנועדה כולה עבורכם, העובדות והעובדים. מאז שבחרתם בי להיות יו"ר, אני רואה שליחות ברורה בהבאת הישגים והצלחות, שיתנו מענה לצרכים המשתנים שלכם העובדות והעובדים. את הבשורה הזו אני מקדמת ללא לאות ובנחישות שבה אנו נאבקים בכל הכוח והמרץ לקדם אותכם. הסתדרות המח״ר פועלת יום־יום לשמירה על זכויותיכם, לשיפור תנאי ההעסקה, לקידום הסכמי עבודה הוגנים ולמתן גב מקצועי ואיגודי בכל צומת משמעותי בעולם העבודה. במקביל, אנו שמות ושמים דגש רב על פיתוח מקצועי והעשרה: קיום כנסים, סמינרים וימי עיון, הרחבת מערך ההכשרות והלמידה, והנגשת ידע וכלים הרלוונטיים למציאות תעסוקתית מורכבת ודינמית. פעילות זו נועדה לא רק להעשיר, אלא לחזק את מעמדכם המקצועי ולאפשר לכם להתמודד בביטחון עם אתגרי ההווה והעתיד. הגיליון שלפניכם הוא הרבה יותר מאמצעי עדכון; הוא כלי לחיבור. תמצאו בו ראיונות, סקירות ותכנים המשקפים את הפעילות המקצועית, הארגונית והאיגודית שאנו מקדמות ומקדמים יום־יום: מאבקים למען זכויות עובדים, ליווי בהסכמי עבודה, ייצוג מקצועי מול מעסיקים, לצד כנסים, סמינרים, ימי עיון והכשרות שנועדו לחזק אתכם מקצועית ולתת לכם כלים להתפתחות. ברצוני להודות לצוותי הסתדרות המח״ר – צוותים מסורים, מקצועיים ובעלי תחושת שליחות עמוקה, הפועלים ללא לאות למענכם, מתוך מחויבות אמיתית לרווחת העובדות והעובדים ולחיזוק האיגוד. אני מקווה שמגזין זה יהפוך עבורכן ועבורכם לערוץ קבוע של מידע, היכרות והשראה – מקום שבו תוכלו להתעדכן, להרגיש חלק, ולדעת שיש מי שפועל עבורכם ובשבילכם. בברכה, אלכסנדרה קרושינסקי יו״ר הסתדרות המח״ר צילום: לילך אוזן
| 04 "עובדת שיודעת שאנחנו נלחמים בשבילה - זה ההישג האמיתי שלי" ראיון עם יו"ר הסתדרות המח"ר, אלכסנדרה קרושינסקי | 09 הדרך הארוכה להסכם הפסיכולוגים: "בסוף אנחנו מדברים על דיני נפשות" ראיון עם עו"ד רון בוכניק, מנהל חטיבת הפסיכולוגים הארצית | 14 יושבות ראש: שלוש ראשות ועדים בהסתדרות המח"ר מספרות על התפקיד ועל האתגרים כוכי אלקובי, אלה נגורסקי, גלית וייצמן | 19 מועדון פרימיום חברתי-פנסיוני? יש דבר כזה! כיצד הסתדרות המח"ר הפכה למנוע פיננסי עבור האקדמאים בישראל | 24 בהסתדרות המח"ר גם ברחבי העולם – צוברים ידע וחוויות 2024-2025 תמונות נבחרות מסמינרי | 21 "אנחנו נלחמים ביוקר המחיה דרך סבסוד הסמינרים לעובדים" כנס חברי ועדים בהסתדרות המח״ר | 22 ימי עיון ארציים של הסתדרות המח"ר התקיימו בשלושה מוקדים | 11 כך שינתה הסתדרות המח"ר את פני התעסוקה ברשות העתיקות ובמשרד מבקר המדינה תוכן העניינים
צילום: לילך אוזן 2026 ינואר 4
"עובדת שיודעת שאנחנו נלחמים בשבילה - זה ההישג האמיתי שלי" יו"ר הסתדרות המח"ר, אלכסנדרה קרושינסקי, נמצאת בתפקיד כבר כמעט עשור ולא עוצרת לרגע. בראיון חגיגי למגזין 'אל המח"ר' היא מספרת על הישגים וההצלחות בפיתוח מענים ייחודיים לאקדמאים בשירות הציבורי, על הסכמים ששיפרו את מעמדם של הפסיכולוגים הציבוריים ועובדי רשות העתיקות ועל הסמינרים המושקעים ההישג הגדול ביותר מבחינתה הוא להצליח | שמוצעים לעובדים לתת מענה מותאם וגמיש לכל עובדת ועובד: "אנחנו מסתכלים לעתיד ולמח"ר יש כוח עצום" ניצן צבי כהן ◂ ״ נבחרתי לוועד בעירייה אחרי שנאב־ קתי על זכויות עובדים בתחום אחז־ קת הרכב. גם בהמשך לא הייתי מרו־ צה מההסכמים, וככה בכל פעם שלא הייתי מרוצה יצאתי למאבק התמודדתי, ככה גם הגעתי לראשות הסתדרות המח"ר - כי הרגשתי שאני חייבת להשפיע ולשנות מבפ־ נים". ת � ) נבחרה לראשות הס 47 קרושינסקי ) שנות עבודה בעיריית 17 דרות המח"ר אחרי חיפה, בתפקידים מגוונים – היא התחילה מלמטה כמוקדנית ופקידת קבלת קהל, והמ־ שיכה עד כלכלנית בכירה באגף התקציבים. במשך שתי קדנציות כיהנה כיו"ר ועד האק־ דמאים בעירייה והייתה חברה במזכירות היא 2017- הארצית של הסתדרות המח"ר. ב נבחרה לראשות הסתדרות המח"ר, ובתחי־ נבחרה לקדנציה שניה. 2022 לת ארגון צעיר ונשי הסתדרות המח"ר הכפילה את מספר 54־ חבריה בשנים האחרונות ומונה כיום כ אלף עובדים. האיגוד מייצג את כלל עובדי המגזר הציבורי האקדמאים ומשמש גם ארגון יציג של הפסיכולוגים בשירות הציבורי, הס־ פרנים, עוזרי הרופאים, עובדי רשות העתי־ קות ועובדי משרד מבקר המדינה. שני שליש מחברות הארגון הן נשים. "זה ארגון מאוד נשי", אומרת קרושינסקי, "גם ההנהגה שלנו נשית – מנכ"לית הסתדרות המח"ר אפרת בן שושן, מנכ"לית קרן ידע וסמנכ"לית קרן השתלמות. גם בוועדים ובמ־ זכירות שלנו יש רוב נשי. זה נשמע מובן מאליו, אבל כשאני הייתי יו"ר ועד האקדמאים שאלו אותי אם אני 'המזכירה של מישהו'. היום זה כבר לא קורה, והכוח הנשי הוא מה שמוביל את הארגון הזה". גם גילם הצעיר של רבים מחברי האיגוד הוא כוח משמעותי בשנים 5 שבט תשפ״ו
" אני מתבוננת לעתיד של הסתדרות המח"ר ויודעת שהיום עובדים לא רק רוצים עוד כסף במשכורת אלא רוצים שיחשבו עליהם, על מה שהם צריכים ורוצים ולמה הם שואפים. לזה אני מכוונת – לתת אפשרויות של גמישות, להראות לעובדים שרואים אותם וחושבים מה נכון להם, ולעשות את זה גם אם יש מי שמתנגד – כי עובדת שיודעת שאנחנו נלחמים בשבילה - זה ההישג האמיתי שלי" האחרונות. "רוב העובדים החדשים במג־ זר הציבורי הם אקדמאים, והמשמעות היא שהסתדרות המח"ר עצמה, הפכה להסתד־ רות מאוד צעירה ובועטת". קרושינסקי סבורה כי לעובדים ולעובדות אקדמאים יש צורך בהסכמי עבודה יחודיים ומותאמים. "מה שמתאים לאישה צעירה עם ילדים קטנים לא מתאים לגבר שכבר עובד שנה, ולהיפך. בתקופת הקורונה 30 במשרד למשל, היו איגודים שנאבקו שיאפשרו לעו־ בדים שלהם להמשיך להגיע לעבודה ואפילו להמשיך לעבוד שעות נוספות, כדי שהשכר לא ייפגע. אנחנו שמנו דגש על האפשרות לע־ בוד מהבית, כי זה היה מתאים ונכון להרבה מהעובדים שלנו. אם מסתכלת על עולם הע־ בודה מנקודת המבט של האמא הצעירה ואיך הדברים משפיעים עליה, אני רוצה שהיא תראה בנו מקום שנאבק על הישגים בעבו־ רה. אם אני מסתכלת מנקודת מבט של עובד צעיר שפחות מעניין אותו תוספת שכר כזו או אחרת אלא יותר רוצה ימי חופש וגמישות – גם לו אני צריכה להתאים את ההסכם. המוטו שלי זה העסקה גמישה שמתאימה לעובדים". "יש לנו הישגים כי אנחנו מסתכלים כל הזמן קדימה" בין ההישגים המשמעותיים של הסתד־ רות המח"ר בשנים האחרונות, מציינת קרו־ שינסקי את הסכמי השכר המודרניים והמ־ תקדמים שנחתמו עבור הפסיכולוגים במגזר הציבורי ועבור עובדי רשות העתיקות. הר־ פורמה בפסיכולוגיה הציבורית כללה העלאת , לצד מבנה שכר חדש 40% שכר ממוצעת של הכולל תוספות ותק, ניהול ואחריות מק־ צועית. הוא נחתם לאחר משא ומתן ומאבק ממושך. "באחד הדיונים בבית הדין לעבודה, אמרתי לשופטת שאני לא מדברת בשם הפסי־ כולוגים, אלא בשם הילדים בקצה, אלה שלא מקבלים מענה כי הרשויות לא מצליחות לגייס באוקטובר 7- פסיכולוגים. לצערי אחרי ה החוסר בפסיכולוגים העמיק כל כך, שבסוף גם "ההנהגה שלנו נשית, וגם בוועדים ובמזכירות שלנו יש רוב נשי". צילום: לילך אוזן 2026 ינואר 6
תכלים כל הזמן קדימה" אומרת קרושינסקי בגאווה. "אבל אנחנו גם מקפידים לבחון כל הזמן שאין שחיקה והעובדים לא מפסידים, כי עם השנים תראה שיש מקומות ששוחקים את ההסכמים ועושים עיגולי פינות ואנחנו מגנים ונלחמים בזה למען העובדים". קרושינסקי מספרת שאחד הנושאים המשמעותיים על סדר יומו של האיגוד הוא המשא ומתן על הרפורמה בגמולי ההשתל־ מות בשלטון המקומי. לדבריה, השיטה הנוכ־ חית המחייבת היקף מסוים של לימודים פרו־ נטליים כתנאי לקבלת הגמול, אינו תואם את אוכלוסיית העובדים האקדמאים ואת צור־ מהעובדים אצלנו הם בעלי 60% כיהם. "כמעט תואר שני, צריך לאפשר לאקדמאים מנגנון גמיש ורלוונטי – קורסים מקוונים איכותיים שמאפשרים גמישות ומתאימים לאוכלוסיות שונות – לצעירים, לאימהות עובדות, לא־ נשים שכבר מבוגרים, לעובדים שמחפשים עניין והשכלה". קרן ידע: סמינרים מותאמים לעובדים אחד ממרכיבי הכוח של הארגון הוא קרן ידע – קרן אליה מפרישה המדינה שיעור משכרו של כל עובד, המיועדת 0.5%- השווה ל לסבסד לימודים, הכשרות וסמינרים מקצו־ עיים עבור עובדי דירוג המח"ר. "יצרנו מאפס מבנה שבו כל עובדת ועובד ימצאו בקרן מס־ גרת ופעילות שמתאימה להם. נלחמנו במי שהיה צריך כדי שלא יפגעו בעובדים ויתנו להם לשלם לקרן ידע לפי בחירתם בלי גי־ לום. אנחנו מאוד מעודדים לימודים ומסבס־ דים לימודי תואר שני או תואר ראשון נוסף. ככה אני מאמינה שהעובדים יצמחו וככה הם מרגישים שהארגון דואג להם וחושב עליהם ונלחם בשבילם. "חשוב לנו שאנשים ילכו לקורסים איכו־ 2,000- תיים, ולכן הגדלנו את המלגה לקורס ל שקלים. לצד זאת אנחנו מקיימים המון סמי־ נרים מגוונים, בארץ וגם בחו"ל, מה שבעבר לא היה קיים. אנחנו שמים דגש על התכנים בסמינרים וחשוב לנו שיהיו ברמה גבוהה." עם כניסתה לתפקיד קרושינסקי חו־ ללה מהפכה בעולם הסמינרים של האיגוד. "לפני שהגעתי לתפקיד, הרבה עובדים לא יכלו או לא רצו לצאת לסמינרים. הרבה אימהות עובדות לא יצאו לסמינרים כי לא היה פתרון לילדים, והסמינרים לא היו מו־ תאמים. עשינו שינויים משמעותיים, פתחנו הרבה יותר מגוון של סמינרים גם במועדים, גם במקומות – לא לכולם מתאים לנסוע לאילת בקיץ אז פתחנו סמינרים גם בחו־ רף וגם בצפון למי שרוצה, וכמובן גם המון סמינרים לימודיים בחו"ל בעשרות מקומות – העובדים צריכים רק לבחור. מלבד זאת, פתחנו גם סמינר ייעודי למשפחות, שמ־ בוסס על הגעה של המשפחה כולה, וכולל בין היתר תכנים שעוסקים בהורות, חינוך ואיזון קריירה ומשפחה". היא גאה מאוד גם במחלקת הפרט החז־ קה של האיגוד. "יש לנו שני עורכי דין שאיתם אפשר להתייעץ על תלושי השכר ולקבל ליווי אישי לפתרון בעיות. אנחנו נותנים מעטפת איכותית ברמה גבוהה שלא מקבלים בכל מקום. זה קריטי, במיוחד בימים אלה". העתיד כבר כאן קרושינסקי מדגישה שההישג המשמ־ עותי ביותר מבחינתה הוא הגיוון הייחודי של הסתדרות המח"ר והוועדים הפועלים בה - יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, שהאחדות ביניהם היא הישג בפני עצמו. "בישראל כולם רבים עם כולם", היא אומרת, "אני רוצה לאחד. גדלתי בברית המועצות ואני יודעת מה זה גזענות ואנטישמיות. בש־ בילי, לראות את כל האוכלוסיות עובדות יחד זה הניצחון". קרושינסקי לא עוצרת וממשיכה לפעול. בימים אלה היא עוסקת רבות בלבנות הס־ כמים שיתאימו לעובדים באופן הכי מדויק שאפשר. "אני מתבוננת לעתיד של הסתד־ רות המח"ר ויודעת שהיום עובדים לא רק רוצים עוד כסף במשכורת אלא רוצים שי־ חשבו עליהם, על מה שהם צריכים ורוצים ולמה הם שואפים. לזה אני מכוונת – לתת אפשרויות של גמישות, להראות לעובדים שרואים אותם וחושבים מה נכון להם, ול־ עשות את זה גם אם יש מי שמתנגד – כי עו־ בדת שיודעת שאנחנו נלחמים בשבילה - זה ⚫." ההישג האמיתי שלי " באחד הדיונים בבית הדין לעבודה, אמרתי לשופטת שאני לא מדברת בשם הפסיכולוגים, אלא בשם הילדים בקצה. אלה שלא מקבלים מענה כי הרשויות לא מצליחות לגייס פסיכולוגים" "בשבילי, לראות את כל האוכלוסיות עובדות יחד זה הניצחון". צילום: באדיבות הסתדרות המח"ר המדינה הבינה שחייבים להעלות את השכר כדי לתת לו מענה". ר � הא 550 גם הסכם השכר עבור ככיאולוגים והחוקרים ברשות העתיקות עיגן שינויים משמעותיים במבנה השכר: מעבר לתלושי שכר מודרניים ופשוטים לצד תוס־ פות שכר והטבות, ושיפור בתנאי העבודה של העובדים. "הסכמים צריכים לשקף התקד־ מות, ואנחנו מגיעים להישגים כי אנחנו מס־ 7 שבט תשפ״ו
2026 ינואר 8
9 שבט תשפ״ו הדרך הארוכה להסכם הפסיכולוגים: "בסוף אנחנו מדברים על דיני נפשות" עו"ד רון בוכניק, מנהל חטיבת הפסיכולוגים הארצית בהסתדרות המח"ר, מספר על שלוש שנות המאבק והמשא ומתן להצלת הפסיכולוגיה באוקטובר, ועל ההסכם חסר 7 הציבורית, על האסימון שנפל באוצר אחרי התקדים: "הפעלנו מנופים פוליטיים על כל מקבלי החלטות כדי שהמדינה תכניס את היד לכיס. המטרה היא חיזוק המערכת עבור האזרחים" דפנה איזברוך ◂ ה סכם הפסיכולוגים הציבוריים ש � הוא הישג מ 2025 שנחתם במעותי עבור הפסיכולוגים במגזר הציבורי, אבל גם עבור כלל הצי־ בור הישראלי – כך אומר רון בוכניק, מנהל חטיבה ארצית ומחזיק תיק הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר. ההסכם, בשווי של כמעט מיליון שקלים, שיפר את שכר העובדים 300 באופן משמעותי ויצר מסלולים חדשים לפי־ תוח מקצועי. בוכניק מספר שהדרך לשם לא הייתה קלה: " יצירתיות, דינמיות, אסר־ טיביות, ועבודה מול מגוון גורמים, הובילו אותנו לתוצאה." הפסיכולוגיה הציבורית סבלה במשך עשרות שנים ממחסור חמור בכוח אדם, שנבע מתנאי השכר הירודים, והתבטא בתו־ רים ארוכים מאוד ארוכים לאבחונים ול־ טיפולים פסיכולוגיים. "הורים לילד שאין א � שקלים לשעה נ 400 להם אמצעים לשלם לצו לחכות שנה לקבל אבחון, ואנחנו יודעים שעיכוב כזה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך. לכן היה לנו חשוב כל כך לחזק את המערכת, להעלות את השכר לפסיכולוגים, ולקצר את התורים. בסוף המטרה היא חיזוק המערכת עבור האזרחים". "הבנו שהאירוע הוא הצלת הפסי־ כולוגיה הציבורית" ו � , כשהפסיכול 2022 הדרך להסכם החלה בגים החינוכיים פתחו בעיצומים מול השלטון המקומי עקב הגדלת עומס המשימות שלהם, והשיגו מענקים והחרגה מהסכם המסג־ רת הכללי במגזר הציבורי, מה שהכשיר את הקרקע להסכם ייחודי לפסיכולוגים. בינואר החל משא ומתן עם האוצר. "פעלנו בכל 2023 המישורים, הפעלנו מנופים פוליטיים על כל מקבלי ההחלטות, משר הבריאות ועד לראש אגף התקציבים באוצר, כדי שהמדינה תכ־ ניס את היד לכיס לקראת ההסכם הזה. הבנו שהאירוע הוא הצלת הפסיכולוגיה הציבו־ רית". לבוכניק היה חשוב מאוד להביא לחדר המשא ומתן קולות מגוונים מהשטח. "נסעתי מאילת ועד קרית שמונה, נפגשתי עם הפ־ סיכולוגים בשירותים לפסיכולוגיה חינוכית, במרפאות לבריאות הנפש בקהילה ובמח־ לקות בבתי החולים. נפגשתי עם פסיכולו־ גים מכל הסקטורים המקצועיים ובכל רמות הוותק, כדי להבין את הצרכים, איפה הר־ פורמה יכולה לגעת ולעזור, ואת כל הנתונים האלה הבאנו איתנו לשולחן המשא והמתן". אבל עם פרוץ המלחמה המשא ומתן הוקפא, ובוכניק גויס למילואים. "אחרי שבעה באוקטובר ציבור הפסיכולוגים הת־ גייס בצורה מדהימה, בהתנדבות, בכל מקום שהיה צריך. אני אישית קיבלתי פניה מזק"א 2026 ינואר 9
2026 ינואר 10 בשבוע אחרי האסון, שחיפשו טיפול לאנ־ שים שלהם שראו דברים קשים, ועשיתי את החיבור. הפסיכולוגים הם ציבור עובדים שעושה את עבודתו מתוך שליחות". עבור בוכניק והסתדרות המח"ר, האסון החריף את הנחישות להביא להסכם. "ציבור העובדים זיהה שהרפורמה המקיפה תגיע עכשיו או שלעולם לא, הם ציפו וחיכו מאוד לבשורה שנביא. זיהינו שאם נביא עוד תוס־ פת מינורית, אם לא נביא רפורמה מהפכנית, העובדים שנשארו במערכת הציבורית יתא־ כזבו ויברחו, ושארית הפסיכולוגיה הציבו־ רית תקרוס סופית. "שבעה באוקטובר הפיל את האסימון גם בקרב האוצר, והם סוף כל סוף התחילו לש־ מוע את הזעקות שלנו והשתכנעו. מאז המשא ומתן עלה על דרך מהירה וטובה". באוגוסט הצדדים חתמו על הסכם עקרונות, 2024 שכלל מענק של אלפי שקלים כמקדמה להס־ נחתמה רפורמה מקיפה, 2025 כם, ובאפריל .2025 שהוחלה רטרואקטיבית מינואר בפעימה אחת: 30%- השכר עלה ב "אין לזה אח ורע במגזר הציבורי" "ההסכם הזה היסטורי מכמה טעמים", אומר בוכניק, "הסכם כל כך מקיף לסק־ טור הפסיכולוגים לא היה עשרות שנים. לשיעור העלייה בשכר אין אח ורע במגזר הציבורי. כבר בפעימה הראשונה העובדים 30- קיבלו העלאת שכר שעתי של יותר מ אחוזים בממוצע. לצד זאת, עברנו למודל שכר שימנע שחיקה עתידית של מרכיבי שכר. הוספנו מימון להשתלמויות, חופשת ק � ימים לפני הבחינה המ 22 מתמחים של צועית, הגדלנו את גמולי הניהול ויצר־ נו תפקידים ניהוליים חדשים. דאגנו גם למענקים שנתיים להגדלת היקפי המשרה בגובה של עד עשרות אלפי ש"ח בשנה. "את הכול עשינו כדי להגדיל את היצע העובדים במערך בריאות הנפש הציבורי, כדי לשפר את הטיפול. אנחנו כבר רואים שאנשים מעלים את אחוזי המשרה שלהם כי השכר השעתי עלה ועכשיו זה משתלם, רואים משרות ששנים לא אוישו ועכשיו יש מתמודדים. כרגע אנחנו מלווים את יישום ההסכם, ומוודאים שאין פערים בין מה שהוסכם לבין מה שהעובד מקבל בפועל. אנחנו מקבלים עשרות פניות בנושא מיצוי י � אחוז מהמקרים אנחנו מצל 90 זכויות, ובחים להשיג לעובד את מה שמגיע לו". יתרון הגודל של הסתדרות המח"ר בוכניק מציין כי לא היה ניתן להגיע להסכם ללא שיתוף פעולה של גורמים רבים בתוך ההסתדרות. "יו"ר הסתדרות המח"ר אלכ־ סנדרה קרושינסקי הובילה ודחפה להסכם. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי אדם בלומנברג ואומרי זינגר מאגף כלכלה ומדיניות היו שותפים פעילים בניהול המשא ומתן. עורכות הדין מיה פריאלתרמן ומאיה צחור מהמחלקה המשפטית של ההסתדרות היו שותפות בניסוח ההס־ כם. הצוות של אגף כלכלה ומדיניות עיבדו את החישובים ואת התקציבים, כי בסוף זה הסכם מאוד מורכב והיה צריך לדאוג שאף אחד לא נפגע." לדברי בוכניק, הידע שנצבר בהסתד־ רות המח"ר סייע לגיבוש הרפורמה. "אנחנו אלף עובדים אקדמאים 50- מייצגים יותר מ במגזר הציבורי תחת מגוון מעסיקים. איש איגוד מקצועי בהסתדרות המח"ר צריך להיות בקיא בחוקת העבודה של השל־ טון המקומי, בתקשי"ר לעובדי המדינה, וגם בהסכמי העבודה הספציפיים של חב־ רות ממשלתיות וגופים שונים. להסתדרות המח"ר יש צירי שיח והשפעה מול כל המ־ עסיקים האלה. עבור התהליך של הפסי־ כולוגים זה היה קריטי, כי הם מועסקים על ידי משרד הבריאות והשלטון המקומי, גו־ פים שלהסתדרות המח"ר יש צירי השפעה מגוונים מולם. גודל הארגון עזר לקדם את הרפורמה של הפסיכולוגים. "בסוף אנחנו מדברים על דיני נפשות," אומר בוכניק. "תמיד יש לאן לשאוף ומה לשפר, אבל אני שמח לקבל תגובות של אנשי מקצוע שמודים לי עם דמעות בעיניים, כי הצלחנו להביא משהו שבתקווה ישפר את ⚫ ". השירות שניתן לתושבי המדינה "נסעתי מאילת ועד קרית שמונה, נפגשתי עם פסיכולוגים מכל הסקטורים המקצועיים ובכל רמות הוותק, כדי להבין את הצרכים, איפה הרפורמה יכולה לגעת ולעזור, ואת כל הנתונים האלה הבאנו איתנו לשולחן המשא והמתן" רון בוכניק ואלכסנדרה קרושינסקי. צילום: דוברות ההסתדרות רון בוכניק בדיון בוועדה בכנסת צילום: ערוץ הכנסת
11 שבט תשפ״ו משכר דירוג לטבלאות שכר מתקדמות, מפיצול ועדים לכוח ארגוני מאוחד, ומהצלת מקצוע הארכיאולוגיה ועד לניהול מו"מ ישיר מול המבקר: שני הגופים הייחודיים המיוצגים בלעדית על ידי הסתדרות המח"ר עברו בשנים האחרונות שינוי דרמטי. משה וייצמן, מוביל המהלך, מסכם את "תקופת המהפכה" ומסביר כיצד הופכים משבר להזדמנות לאומית טל כרמון ◂ מהפכה של ממש: כך שינתה הסתדרות המח"ר את פני התעסוקה ברשות העתיקות ובמשרד מבקר המדינה ת הליך עומק שקט אך דרמטי מתחולל בשנים האחרונות בשני גופים ציבוריים מרכ־ זיים בישראל: רשות העתי־ קות, ומשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. שני מקומות עבודה אלו חולקים מאפיין ייחודי בנוף יחסי העבודה ביש־ ראל – שניהם מיוצגים באופן בלעדי על ידי הסתדרות המח"ר. ייצוג זה, בהובלת משה וייצמן, מנהל חטיבה ארצי וממונה תיק רשות העתיקות והמבקר, הוליד סדרה של הסכמי שכר ושינויים ארגוניים מהפכניים. משה וייצמן, שמלווה את התהליכים הללו מקרוב, רואה בהם הרבה מעבר לשיפור תנאים טכני. עבורו, מדובר בה־ צלת מקצועות, בבניית גאווה מקצועית ובתיקון עוולות היסטוריים. "חשוב לציין שהסתדרות המח"ר היא הגוף שמייצג את כל עובדי רשות העתיקות ומבקר המדי־ נה באופן בלעדי", מדגיש וייצמן, ומסביר כיצד הבלעדיות הזו אפשרה להם לפעול בנחישות וביעילות. רשות העתיקות: משבר, הצלה ופריחה : שוברים את הקיפאון ומצילים 2019 את הפנסיה א � המצב ברשות העתיקות הת 2019 עד פיין בקיפאון של עשרות שנים ובחוסר סדר ארגוני משווע. לא הייתה טבלת שכר מסודרת, והתגמול התבסס על תוספות נקודתיות, מה שיצר פערים גדולים ובל־ תי מוצדקים בין עובדים בתפקידים זהים. אך מעבר לפערים בשכר, מקצועות הליבה, ובראשם הארכיאולוגים, סבלו משחיקה מתמדת במעמדם המקצועי והכלכלי. אחד הדברים הכי חשובים 2019- "ב היה הצלת מקצוע הארכיאולוגים", מסביר וייצמן בלהט. "אנשים הלכו ולמדו במשך שנים, החזיקו בתארים שניים ושלישיים, אך לא קיבלו הכרה הולמת ללימודים האקדמיים שלהם בשכר. זה היה מצב בלתי נסבל שבו ההשכלה לא תורגמה לת־ גמול ראוי". , שנחתם בתמיכה ובגיבוי 2019 הסכם מלא של יו"ר הסתדרות המח"ר, אלכסנ־
2026 ינואר 12 דרה קרושנסקי, נחשב לציון דרך היסטו־ רי ששבר את הקיפאון. לראשונה הרשות עברה משיטה מיושנת לשיטה מודרנית: נקבעה טבלת שכר אחידה ושקופה ("שכר שורה אחת" במקום שכר דירוג), הוגדרו באופן ברור תפקידי הליבה של הרשות – ארכיאולוגים, מפקחים, משמרים, עוב־ די מטה ועובדי שטח – ובוצע תיקון עוול מתמשך לאקדמאים באמצעות תוספות השכלה משמעותיות. וייצמן מוסיף ומפרט על היבט קריטי נוסף , שלעיתים נסתר מהעין אך 2019 בהסכם של משמעותי לעתיד העובדים: "הפנסיות היו מאוד נמוכות, והרבה מהכספים בהסכם הושקעו במיצוב הסיפור של הפנסיות. יצרנו טבלת שכר מודרנית לכלל העובדים, וקבענו רמת שכר לכל אוכלוסייה, לצד מענקים שנ־ תיים ומענק מצוינות". : קפיצת מדרגה וביסוס מעמד לאומי 2024 היה פריצת הדרך והנחת 2019 אם הסכם הוא 2024- התשתית, ההסכם שנחתם ב כבר קפיצת מדרגה משמעותית המבססת את מעמדם של עובדי הרשות כעובדים חיוניים בעלי שליחות לאומית. ההסכם החדש, שנחתם במעמד יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, יו״ר הסתדרות המח״ר אלכסנדרה קרושינסקי, וועד העובדים, צוות הממונה על השכר ומנהל הרשות אלי אסקוזידו, כולל שורת בשורות כלכליות ורווחתיות שלא נראו כמותן ברשות: » תוספות שכר משמעותיות: תוספת שקלים לכל 850 שכר מינימלית של ק � ש 2,500 עובד, מענק חד-פעמי של לים בחתימת ההסכם, ועדכון תוס־ שקלים 39- פות שטח ועיבוד חומר ל ליום. » איזון בית-עבודה: קיצור שבוע הע־ שעות 8- שעות (מעבר ל 40- בודה ל עבודה ביום), וארבעה סופי שבוע ארוכים בשנה, המאפשרים לעובדים זמן איכות עם משפחותיהם. » רווחה, השכלה ומצוינות: השתתפות ראשונה של הרשות בסבסוד ארו־ חות צוהריים לכלל העובדים, מענק מצוינות שנתי, מנגנון קידום שנתי של ל � , ואפשרות לצבירת ימי השת 2.5% יום. 45 מות לתארים מתקדמים עד וייצמן מדגיש את החשיבות הערכית של ההסכם החדש: "בעיקר המשכנו למצב את מעמד הארכיאולוג, שאנחנו רואים בו תפקיד עם חשיבות לאומית, וחושבים שצריך להיות להם שכר הולם. רוב האר־ כיאולוגים הם בעלי תואר שני או שלישי, ומשובצים ברובד השכר על פי התואר והתפקיד". לדבריו, ההסכם אינו מיטיב רק עם הכיס של העובדים, אלא מבטיח את איכות המחקר המדעי: "יצרנו תנאים טובים גם לתקופת עיבוד החומר של הארכיאולוגים, כלומר השוואת התנאים לשטח. השכר עולה בכמה פעימות, וזה מבטיח שהחוק־ רים יוכלו להקדיש את הזמן הראוי למח־ קר ולפרסום הממצאים". הכוח שבאחדות: המהפכה הארגונית והקמת ועדים ארציים אחת התובנות המרכזיות שליוו את חתי־ מת ההסכמים הייתה הצורך הדחוף בשי־ נוי המבנה הארגוני של נציגות העובדים. וייצמן מתאר מציאות מורכבת ששררה לפני השינוי, שבה עובדים פוצלו לקבוצות שונות, מה שהחליש את כוחם. ו � היו ס 2019 "לפני חתימת הסכם גים שונים של מעמדות ברשות העתי־ קות", מסביר וייצמן. "היו עובדים במעמד פרויקטים, עובדים במעמד תקן, עובדי הדרכה ועוד, ולכל מעמד היה ועד נפרד שפעל עצמאית". המצב הזה יצר 'הפרד ומשול' טבעי, פערים בתנאי ההעסקה וקו־ שי ליצור חזית אחידה מול ההנהלה. "הרצון היה לעשות איחוד ולייצר ועד אחד לכלל העובדים", הוא מסביר. "הקמת ועד עובדים ארצי הייתה קריטית ליישום ההסכם ולייצוג כלל העובדים כוועד ארצי אחד מגובש". כיום, פועל ברשות הע־ תיקות ועד ארצי המונה חמישה חברים המייצגים את כולם, ללא הבדל מעמד. השינוי הזה חיזק את כושר המיקוח, אפשר ייצוג שוויוני והוביל ליישום מוצלח ושקט של ההסכמים המורכבים. גם במבקר המדינה: משלושה ראשים לכוח אחד תהליך זהה של איחוד שורות התרחש גם במשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. בעבר המבנה הארגוני של נציגות העובדים היה מפוצל גיאוגרפית: פעלו שלושה ועדים נפרדים לפי מחוזות – ועד ירושלים, ועד תל אביב ו-ועד חיפה. המבנה המפוצל יצר חוסר אחידות בת־ נאים, תחרות מיותרת בין הלשכות וקושי בניהול מאבקים ארציים. "כמו ברשות העתיקות, גם במב־ קר המדינה עברנו תהליך של הקמת ועד ארצי שמאחד את שלוש הלשכות", אומר וייצמן. "הדבר עוזר לנו לשמור על אחידות וניהול משא ומתן יעיל בהרבה מול ההנהלה. הוועד הארצי, המורכב משלושה יושבי ראש בלשכות ומנצי־ גים נוספים, מנהל כיום את המשא ומתן כגוף אחד". המהלך הוביל לבחירת יו"ר ארצי רא־ שון בבחירות ישירות בהשתתפות כלל העובדים, ליצירת תקנון מסודר ולהגברת השקיפות ותחושת השייכות בקרב עובדי המשרד. מודל ייחודי ובלעדי במגזר הציבורי הייצוג של עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ייחודי בנוף יחסי העבודה בישראל. להבדיל מרוב משרדי הממשלה, עובדי המשרד אינם כפופים לממונה על השכר באוצר באופן ישיר באותה צורה, והמשא ומתן מתנהל ברובו ישירות מול מבקר המדינה או מי מטעמו. מאז כניסתו של וייצמן לתפקיד ממונה התיק, נחתמו במשרד לא פחות מחמישה הסכמי שכר משמעותיים. הסכמים אלו עיגנו שורה רחבה של הטבות ושיפורים: » הסדרת תנאי העסקה וביטחון תעסוקתי » הרחבת מערך הרווחה וסבסוד ארוחות » קיצור שבוע העבודה » תוספות שכר ומענקים ייחודיים "לאורך השנים נחתמו הרבה הס־ כמים שהסדירו את שכרם ומעמדם של עובדי הביקורת ועובדי המטה במשרד", מסכם וייצמן. "ההסכמים שיפרו את הת־ נאים, את יחסי העבודה ואת מעמד עוב־ די המשרד". השילוב בין הגב המקצועי והבל־ עדי של הסתדרות המח"ר, בהובלת היו"ר אלכסנדרה קרושנסקי שנתנה רוח גבית וגיבוי מלא לכל המהלכים הללו, לבין בניית ועדים ארציים חז־ קים ומאוחדים, הוכח כנוסחה מנצחת. המהפכה השקטה הזו הפכה את רשות העתיקות ואת משרד המבקר לארגונים יציבים וחזקים יותר, המעניקים לעוב־ דיהם אופק מקצועי, ביטחון תעסוקתי ותגמול ההולם את תרומתם החשובה ⚫ . לחברה הישראלית משה (שיקו) וייצמן
13 שבט תשפ״ו
2026 ינואר 14 במשרד החינוך, ברשות העתיקות ובטכניון – פעילותה של הסתדרות המח"ר מנקודת מבטן של שלוש יו"ריות ועדי עובדים אור גואטה ◂ יושבות ראש: שלוש ראשות ועדים בהסתדרות המח"ר מספרות על התפקיד ועל האתגרים
15 שבט תשפ״ו כוכי אלקובי יו"ר ועד העובדים האקדמאים במשרד החינוך במסדרונות משרד החינוך בירושלים, כוכי אלקובי היא דמות שקשה לפספס. שנים 29 לא רק בגלל הוותק המרשים של במשרד, הבלונד או ההיכרות פחות או יותר עם כל עובד ועובדת, אלא בעיקר בגלל האנרגיה שהיא מביאה איתה לת־ פקיד. כבר תשע שנים וחצי היא מכהנת כיו"ר ועד האקדמאים בדירוג המח"ר, תפקיד שמציב אותה בחזית העשייה של המשרד הממשלתי הגדול ביותר בישראל מבחינת מספר עובדים. 2,300- במשרד החינוך מועסקים כ עובדים, יותר ממחציתם מדורגים בדי־ רוג המח"ר. יחד עם ארבעת חברי הוועד הנוספים והמזכירה, אלקובי מנווטת ספינה גדולה ומורכבת, הפועלת כוועד אוטונומי עם יו"ר אוטונומי במשרד החי־ נוך. "העובדה שאנחנו אוטונומיים מא־ פשרת לנו לקבוע מדיניות שמותאמת בדיוק לצרכים שלנו, בלי להיות כפופים בכל דבר ועניין, אבל עם הגב החזק של ההסתדרות". מצוינות כדרך חיים כדי להבין את הדרייב של אלקובי בוועד, צריך להביט על הרקע האישי שלה. כיום היא עובדת כמנהלת אגף א' תקציב ומ־ נהל בפועל במזכירות הפדגוגית ותקציב־ נית ראשית באגף לאישור ספרים וחומ־ רי למידה במשרד החינוך. היא מחזיקה בתואר ראשון בחינוך ותואר שני בכלכלה ומנהל עסקים – שניהם בהצטיינות, לצד התמחות מיוחדת בניהול הארגון והתמ־ חות בניהול בינלאומי. המצוינות הזו זו־ לגת גם הביתה. "אני מאמינה שכל דבר שאנחנו עושים צריך לעשות עד הסוף ולא לוותר לעצמ־ נו", אומרת אלקובי, נשואה באושר ואימא לארבעה ילדים שהם גאוותה הגדולה. וההישגים מדברים בעד עצמם: הבת הג־ דולה בשנתה השישית ללימודי רפואה, ,8200- הבן משרת כמ"פ בגולני, השלישי ב הוקפץ שתי כיתות 10- והבן הרביעי בן ה וכבר עלה לחטיבת הביניים בתוכנית המ־ צוינות 'נצר'. "אני מאמינה שאם תשאף גבוה תגיע לאן שאתה רוצה". את אותה נחישות היא מביאה לשו־ לחן המשא ומתן. בשנה שעברה רשם הוועד במשרד החינוך הישג גדול עם חתימה על הסכם שכר ראשון מסוגו זה עשור. "העובדים פה עובדים מסביב לש־ עון, ולא היה לנו איך לתגמל אותם", היא משחזרת. ההסכם החדש הביא לכל עובד דרגה אישית תוך ארבע שנים, תו־ ספות כוננות ותוספות שונות ששינו את תלוש השכר, עם תוספת ייחודית לעובדי משרד החינוך. להיות בן אדם לפני הכול אבל מעבר למאבקים הגדולים ולהסכמי השכר, המנהיגות של אלקובי נמדדת ברג־ עים השקטים, אלו שנסתרים מהעין. עבו־ רה ועד חזק הוא כזה שיודע לטפל בבעיות פרט של העובד שנמצא בקצה, ולזהות גם מצוקות סמויות, שמי שסובל מהן מתנהג כאילו הכול כרגיל. "יש עובדים שאתה אף פעם לא יודע מה קורה איתם בחיים האישיים", היא מספרת בכאב. "הם מגיעים לעבודה כר־ גיל, מחייכים, אבל מאחורי הקלעים הם לא סוגרים את החודש". המקרה שתפס אותה לאחרונה המחיש זאת בצורה מט־ לטלת: עובדת שסיפרה כי מארז הפירות היבשים שהוועד מחלק בט"ו בשבט הוא המזון שמחזיק אותה חודשים קדימה. המקרים האלו הובילו את הוועד לה־ פעיל מנגנון סיוע דיסקרטי ורגיש. "אנחנו פועלים כדי לאתר את העובדים האלה", היא מסבירה. יש פתרונות רבים, אחד מהם הוא "קופה הדדית" באמצעות בנק יהב, המעניקה הלוואות שיורדות ישי־ רות מהמשכורת. "אני מודה כל יום לבורא עולם על הזכות שנתן לי להיות בתפקיד שאני יכולה לעזור לאנשים. "המטרה היא שהעובד לא ירגיש שהוא 'נזקק' או בלחץ, אלא יקבל אוויר לנשימה בכבוד". הגישה הזו מתחברת למוטו שלה בניהול: "להיות בן אדם זה לפני הכול. חשוב לי שהאדם שעומד מולי יידע שאני רואה אותו ואעשה הכול לעזור לו. חשוב לי שכולם יהיו בגובה העיניים, אני לא נותנת לאף מנהל להרים את האף על אף עובד". רוח חדשה בהסתדרות אלקובי רואה בוועד שלה חלק בלתי נפרד 54- ממשפחת הסתדרות המח"ר, המונה כ אלף עמיתים. היא מכהנת במזכירות המח"ר, ההנהלה הבכירה של הסתדרות המח"ר, וכ־ דירקטורית בחברה לניהול קופות גמל מח"ר ובשאר העמותות והגופים השונים כבר שנים. היא מציינת לשבח את הרוח החדשה שנושבת בארגון בהובלת היו"ר אלכסנדרה קרושינסקי והמנכ"לית אפרת בן שושן. "הן עשו פה מהפכה", היא קובעת נח־ רצות, ומצביעה על החשיבה מחוץ לקו־ פסה שמאפיינת את ההנהגה הנוכחית. הדוגמה הבולטת ביותר היא 'סמינר המש־ פחות'. "רוב חברי ההסתדרות הן נשים", מסבירה אלקובי, "ואישה לא תמיד יכולה לצאת לסמינר ולהשאיר את הילדים בבית. אלכסנדרה הבינה את הצורך הזה ויצרה פתרון שמאפשר לנשים לצאת, ללמוד ולהתפתח יחד עם המשפחה". קרן הידע של הסתדרות המח"ר הפכה לאחת העמותות הפעילות במשק, עם סמינרים בארץ ובחו"ל, והשתתפות במי־ מון לימודים אקדמיים וגמולי השתלמות. "אני מרגישה חלק אמיתי מהארגון הזה", אומרת אלקובי, ומסיימת במסר אופטימי לנשים בארגון ומחוצה לו: "אני מאמי־ נה שנשים יכולות להגיע לכל מקום שהן רוצות. השמיים הם לא הגבול, הם רק ההתחלה. המסר שלי לכל אדם הוא שכל עוד לא הפסקת לחלום, אתה מנצח". "אני מרגישה חלק אמיתי מהארגון הזה. אני מאמינה שנשים יכולות להגיע לכל מקום שהן רוצות. השמיים הם לא הגבול, הם רק ההתחלה. המסר שלי לכל אדם הוא שכל עוד לא הפסקת לחלום, אתה מנצח" צילום: באדיבות המצולמת
2026 ינואר 16 אָלַה נגורסקי יו"ר ועד רשות העתיקות את אלה נגורסקי אנחנו תופסים בדרך חזרה מעוד יום חפירות, כשהאדרנלין של החפירה עדיין מפעפע בקולה. כן, במק־ צוע שלה כארכיאולוגית וחוקרת ברשות העתיקות 'חפירה' היא דבר רצוי, ואפילו כיף. בשש השנים האחרונות היא מכה־ נת כיו"ר ועד רשות העתיקות, אבל את השטח היא כמעט לא עזבה. "הגענו לכפר קאסם לחפירה של יום אחד, ואנחנו שם כבר חודשיים וחצי", היא מספרת בגאווה לא מוסתרת. מה שהתחיל כבדיקה שג־ רתית הפך לתגלית מרעישה: אחוזה שו־ מרונית ענקית, מתוחכמת ויפהפייה מה־ לספירה. 4- מאה ה עבור נגורסקי, ההתרגשות הזו היא טבע שני. "נולדתי לעבודה ברשות הע־ תיקות, שום דבר לא קשה לי. אני כמו דג במים, כי אני בחפירות מגיל צעיר מאוד. כמו שכל הרוסים הולכים לחפש פטריות אחרי הגשם – אני הלכתי לחפש עתיקות". מה"פרסטרויקה" לבית גוברין הסיפור שלה הוא סיפור של ציונות ללא מרכאות, של אהבה לארץ דרך הרגליים והידיים. היא עלתה מרוסיה בינואר , באמצע קריירה, לאחר 34 , בגיל 1995 שהבינה שארגון הכלכלה מחדש ברוסיה (ה"פרסטרויקה") לא מותיר מקום לא־ רכיאולוגיה. "הבנתי שאני צריכה לארגן מחדש את החיים שלי", היא מספרת. הנחיתה בישראל הייתה אינטנסיבית. עוד בזמן הלימודים באולפן, התנדבה במחלקה הארכיאולוגית בהיברו יוניון קולג', מוקסמת מהעושר ההיסטורי של הארץ. היא ניסתה למצוא דרך להצטרף לחפירות וזכתה להזמנה מפרופ' עמוס קלונר, מבכירי הארכיאולוגים בישראל. "סיימתי אולפן ביום חמישי, וביום ראשון כבר הייתי בחפירות בבית גוברין", היא שנה שהיא ברשות 30 מספרת. מאז, כבר העתיקות. המעבר היה קשה. כדי ליישר קו עם הארכיאולוגיה המקומית, נגורסקי נרש־ מה ללימודים בבר-אילן עוד לפני ששלטה בשפה. "זו אולי הייתה העבודה הכי קשה בחיים שלי", היא אומרת בכנות, כשהיא נזכרת בהתמודדות עם עברית מדוברת, עברית מקראית והשפה הארמית בו זמ־ נית, אחרי שרק סיימה ללמוד עברית בסי־ .34 סית בגיל אבל כמו שאמרה, היא דג במים. מאז הספיקה למלא שורה של תפקי־ דים: מניהול חפירות בשטח (בעי־ קר בצפון ובמרכז – "הכי דרומי שלי זה יבנה"), דרך תפקיד ארכיאולוגית מחוז האחראית על הפן הבירוקרטי השנים האחרונות 14- מול קבלנים, וב היא חוקרת וחופרת, התפקיד שבו הלב שלה נמצא. מהפכה בתנאי ההעסקה , נגורסקי לקחה על עצמה 2019- ב אתגר חדש ומורכב לא פחות מחפירה אר־ כיאולוגית: ראשות הוועד. "נפלנו על הקו־ רונה, על מלחמה, על החלפת הנהלה ועל תחלופה של רוב חברי הוועד", היא מתא־ רת את הכניסה לתפקיד. האתגר המרכזי היה תיקון הסכם השכר שנחתם רגע לפני כניסתה. ההס־ כם הקודם שינה את מבנה ההעסקה וביטל דרגות, במטרה לתקן עיוות היס־ טורי שבו עובדים יצאו לפנסיה זעומה שקלים אחרי שנים ארוכות 3,000 של של עבודה ברשות, כי שכרם היה מו־ רכב מתוספות שלא הופרשו לגמלאות. ההסכם החדש אומנם הכניס את התוס־ פות לשכר היסוד, אך יישומו המהיר יצר בעיות חדשות. "ההנהלה התחילה ליישם את ההסכם בריצה, ואחרי שנה גילינו את החורים", היא מסבירה. המאבק לתיקון ההסכם הפך למשימה אינטנסיבית ומאתגרת. זה היה משא ומתן מתיש שדרש הקרבה מצד כל המעורבים. "הוועד, ההנהלה, משרד האוצר וההסתדרות, היינו מתחילים ש � מתפזרים למ 15:00- בבוקר, ב 09:00 ב- חוזרים 21:00-20:00- פחות ולילדים, וב לתוך הלילה. "פשוט לא יכולתי לדמיין שנקבל עזרה צמודה וליווי צמוד כזה, וכאב לב ברגעים הקשים, מהאנשים שרצו לע־ שות טוב והיו צריכים להילחם עבורנו.", היא אומרת בהתרגשות. "מאיה פרנקו, מאיר זינגר ושיקו וייצמן שליוו אותנו צמוד צמוד, אנשים באמת טובי לב שעזרו לנו להגיע להסכם יותר טוב ממה שהיה קודם". כיום, כשהיא מביטה לאחור על הדרך שעשתה – מהחפירות ברוסיה, דרך קשיי הקליטה והשפה, ועד להובלת מאות עו־ בדים לחוף מבטחים כלכלי – נגורסקי יכולה לחייך. אם זו חשיפת היסטוריה עתיקה ואם בניית עתיד טוב יותר לעוב־ דים, היא דואגת שלא נשכח את היסודות האיתנים, העמוקים והיפים שאנחנו עו־ מדים עליהם. "המשא ומתן לקח הרבה מאוד זמן מהחיים של כל מי שעסק בנושא, הוועד, ההנהלה, האוצר והרבה מאוד מהמלווים ועורכי הדין שלנו מההסתדרות. שפשוט לא יכולתי לדמיין שנקבל עזרה צמודה וליווי צמוד כזה" צילום: באדיבות המצולמת
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=