2026 , מאי 108 מידעו"ס 2026 מאי || 108 גיליון ס״מידעו ביטאון העובדות והעובדים הסוציאליים "אני לא שולט בדמעות שלי" גבריות ישראלית במשבר אבנר ספורן 26 ׳ עמ || קרקע טובה דייה זיו שחר, נטע סיון 9 ׳ עמ || בן יוסף "נזכרנו מי אנחנו" עבודה עם צוותים יהודים־ערבים במחלקות רווחה בזמן מלחמה עדית בליט־כהן, 20 ׳ עמ || שני פייס זקנה לא־נורמטיבית מסלולי הזדקנות בשולי החברה פליקס קפלן 37 ׳ עמ || מתחת לפני השטח על רפלקציה והתפתחות
| התוכנית באישור איט"ה ובחסות היחידה לפיתוח מקצועי הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן האגודה הישראלית לטיפול התנהגותי קוגניטיבי The Israel Association for Behaviour and Cognitive Psychotherapy ליצירת קשר ולהרשמה יש לפנות למרכז התוכנית - יעקב סיני 03-5713902 . • פקס 052-2224959 טלפון yakov@cbtyakovsinai.com דואר אלקטרוני: https://www.cbtyakovsinai.com או באתר התוכנית: 513433681 • מס' חברה 052-2224959 • 03-7314415 • 03-5713902 טל. התוכנית הישראלית לטיפול התנהגותי קוגניטיבי בע"מ 2026 הנחה לנרשמים לשנה א׳ לפני סוף מאי 20% קורסים סמסטריאליים מתקדמים: 5 בנוסף סכמה תרפיה #תיאוריה ומיומנויות DBT # עם הורים וילדים CBT לדבר # ACT קבלה ומחוייבות # מבוא לטיפול דינמי # תוכניות הכשרה דו שנתית ותלת שנתית CBT בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית 2026 תל השומר מחזור כ״ה החל מאוקטובר תוכנית ההכשרה הותיקה, המעמיקה והמוכרת ביותר מגמת ילדים ונוער # תוכניות פרונטליות תל-השומר: מגמת טיפול הורי זוגי ומשפחתי #מגמת מבוגרים טראומה # תוכנית כללית רק בזום # תוכנית תלת שנתית מוכרת לאנשי טיפול על ידי קופות החולים התוכנית בחסות הפקולטה לחינוך אוניברסיטת בר אילן, מוכרת על ידי איט"ה ומוכרת לגמול השתלמות
2026 , מאי 108 מידעו"ס CBT מכללת מכון פסגות - הבית למצוינות בבית הספר לפסיכותרפיה )CBT קוגניטיבית התנהגותית ( 03-5288171 לפרטים והרשמה - מחפשים הכשרה לצוותים מקצועיים? צרו קשר להתאמת תוכנית לשירות שלכם עם CBT הכשרות מסלולי התמחות מחזורי הכשרה 32 מעל ומאות בוגרים מוכר לגמול השתלמות מוכר ע"י איט"ה לימודים פרונטליים ומקוונים הטבה ייחודית לחברי איגוד העובדים הסוציאליים
תוכן המערכת ד״ר עדי פכטר־אלט - יו”ר המערכת רעות כהן־אלימלח - עורכת משנה אהובה אוברשטיין, ד"ר שלי אינדאגו־ונדה, ד״ר איה אלמוג־זקן, ד"ר עפרה ארן, ד״ר לירון בן־עזרא, מיטל ויסמן־צברי, ד"ר מאיר חובב, נחום מיכאלי, ד"ר דוד מלהאוזן־חסון, ד״ר עמית צריקר, פרופ' שירי שנאן־אלטמן, פרופ׳ ארנה שמר מו״ל האגודה לקידום העבודה הסוציאלית 62098 , ת”א 93 רח’ ארלוזורוב ,03-6921180 . טל 054-6921148 www.socialwork.org.il meidaos.new@gmail.com הפקה "דבר פלוס" - מבית "דבר העובדים בארץ ישראל בע"מ" ta199@davar1.co.il מודעות ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע”מ צילום השער www.depositphotos.com עריכת לשון נעמה דותן עיצוב גרפי מבט. עיצוב. שינוי. | עיניים גדולות לתשומת לבכם - כדאי לבדוק מראש כל תוכנית לימודים, השתלמות וקורס המוצעים לכם על ידי המפרסמים ולברר אם הם מוכרים ע"י האיגוד לצורך גמול השתלמות. מן השדה כשמשבר פוגש עבודה סוציאלית קהילתית התערבות במלונות המפונים במלחמת "חרבות ברזל" חני אמסלם, שירה אבני, מוריה בהגלי, שרית ליפקין וולף, איתן עידן, איילת מקרוס 12 עמדה קרקע טובה דייה זיו שחר, נטע סיון בן יוסף 9 דבר יו״ר האיגוד ענבל חרמוני 7 דבר יו״ר המערכת עדי פכטר־אלט 6 2026 מאי || 108 גיליון
meidaos.new@gmail.com : כתובת המייל של המערכת מן השדה "נזכרנו מי אנחנו" עבודה עם צוותים יהודים־ערבים במחלקות רווחה בזמן מלחמה עדית בליט־כהן, שני פייס 20 עמדה מערכת הגנה לעבודה הסוציאלית בקו החזית רפורמה בדרך לחוסן מקצועי עדי אליס 30 עמדה "אני לא שולט בדמעות שלי" גבריות ישראלית במשבר אבנר ספורן 26 אשנב לפעילות העוגן בתוך העומס פרויקט קבוצתי להפחתת שחיקה בקרב צוות אחיות אחראיות במוסד גריאטרי אלא אבו עצא, אלכס חייטוב 48 אתיקה אתיקה בפרקטיקה הפרטית נחום מיכאלי 52 על המדף הדרכה בעבודה סוציאלית בישראל עדי פכטר־אלטסקרה: 58 שירה ואמנויות אָנו מְבַקְּשִׁים אַיֶּלֶת נֹעָה עוֹבַדְיָה 60 סקירה זקנה לא־נורמטיבית מסלולי הזדקנות בשולי החברה פליקס קפלן 37
ד"ר עדי פכטר־אלט || דבר יו״ר המערכת קוראות וקוראים יקרים, במקצוע שלנו יש רגעים שבהם נדמה כי הכול מתרחש מעל פני השטח: המשימות, החירום, הלחץ. ע"ס היא מקצוע של פעולה; של כניסה לתוך מצבי חיים בניסיון ליצור שינוי, משמעות והחזקה. אך מתחת לכל אלה מתקיימת שכבה נוספת, שקטה ונסתרת: זו שבה העו"ס מתבוננת פנימה, מתלבטת, נשחקת, מתפתחת ומחפשת נקודות אחיזה בתוך עצמה. ״מחלת ים נוצרת כאשר הגוף מיטלטל עם תנועת הגלים, בעוד התודעה מחפשת קרקע יציבה להיאחז ״קרקע טובה בה״. דימוי זה, המופיע במאמר הפותח - לוכד היטב את מצבה של העבודה הסוציאלית דייה״, בעת הזו: מקצוע הנע בתוך מציאות רוויית אי־ודאות. מתוך חיבור בין עבודה סוציאלית ירוקה לבין תאוריית ההחזקה של ויניקוט, הכותבות מציעות לראות בהתפתחות המקצועית תהליך חי ודינמי - בין ביטחון להתנסות, בין קרקע לתנועה. המאמר אינו עוסק רק בחווייתן של סטודנטיות לע"ס בעת מלחמה, אלא גם ביכולת להמשיך ללמוד ולהחזיק אחרים בתקופות שינוי וטלטלה. נדמה כי אחת המשימות המקצועיות החשובות של התקופה היא היכולת להתבונן במתרחש "מתחת לפני השטח": בתהליכים הפנימיים, בדילמות, במתחים ובאופני ההתפתחות של העו"ס. בגיליון זה בחרנו להפנות את המבט אל המרחבים הסמויים מן העין; במפגש שבין המציאות החיצונית לבין עולמה הפנימי והמקצועי של העו"ס; לא רק במה שהיא עושה, אלא גם במה שהיא נושאת. מתואר תהליך ליווי של "נזכרנו מי אנחנו"במאמר צוותי יהודים־ערבים במחלקות רווחה בזמן מלחמה. זהו מאמר על קונפליקט, אך גם על האפשרות לשמר זהות מקצועית בתוך מציאות של כאב ופחד. הוא מזכיר עד כמה הע"ס נשענת על היכולת לקיים שיח, לשאת מורכבות ולבנות אמון גם כאשר המציאות נדמית מפורקת. שאלות של זהות, החזקה ופגיעּות עולות גם , העוסק במשבר ״אני לא שולט בדמעות שלי״במאמר באוקטובר. דרך המושגים 7 הגבריות הישראלית מאז טראומה עיקשת ופציעה מוסרית, המאמר מציע להתבונן בערעור של דימויי שליטה והגנה. המאמר מרחיב את גבולות השיח הטיפולי, ומזכיר עד כמה ע"ס נדרשת כיום לפגוש משברים של משמעות, זהות ושייכות. "כשמשבר פוגש עבודה סוציאלית המאמר מציג את עבודתם של עוס"ק במלונות קהילתית" מפונים. בין תיאורי ההתערבות עולים רגעי התפתחות מקצועית מואצת: אנשי מקצוע שנדרשו בן־לילה, בעודם מתמודדים עם ההלם שהיכה בהם עצמם, להפוך למתכללים, למתווכים, למחזיקים קהילות שלמות בתוך הכאוס. המאמר ממחיש כיצד ידע מקצועי נבנה לעיתים דווקא מתוך אי־ודאות, ולא רק מתוך תאוריה סדורה. מתאר יצירת מרחב קבוצתי "העוגן בתוך העומס" עבור אחיות אחראיות במוסד גריאטרי. בתוך מערכת הפועלת בעומס, ללא הפסקה, האפשרות לעצור, לדבר, לחשוב ולהרגיש הופכת למעשה מקצועי משמעותי. המאמר מזכיר כי רפלקציה אינה מותרות, אלא תנאי ליכולת להמשיך להחזיק אחרים. מערכת הגנה לעבודה הסוציאלית מאמר הדעה " מפנה זרקור אל המחיר שמשלמים עו"סים בקו החזית" הפועלים במציאות של טראומה מתמשכת, מבקש לערער על ההנחה כי תחושת שליחות לבדה יכולה להחזיק מקצוע לאורך זמן, ומעלה שאלות על אחריות המערכת כלפי אנשיה: כיצד מחזיקים את המחזיקים ומאפשרים חוסן מקצועי? "הדרכה בעבודה סוציאלית בישראל"סקירת הספר מציעה מבט פנימה אל ההדרכה וחשיבותה מול אתגרים אישיים ואתגרי המקצוע. ההדרכה היא מרחב שבו מתעצבים ידע, שיקול דעת וזהות מקצועית, והמדריך נדרש לאפשר את תהליכי ההתפתחות העמוקים ביותר - חשיבה רפלקטיבית, השתנות וגבולות. האתיקה, העיסוק בגבולות ובהחזקה נמשך גם במאמר העוסק בפרקטיקה פרטית ומזכיר כי אתיקה אינה רק מערכת של כללים, אלא אופן נוכחות מקצועית. בעידן שבו הגבולות בין אישי למקצועי, בין ציבורי לפרטי ובין טיפול לניהול עצמי מורכבים יותר, מתחדדת חשיבות שיקול הדעת והיכולת הרפלקטיבית המתמשכת. "זקנה מבט אחר על זהות והדרה עולה מן הסקירה , המתארת מסלולי הזדקנות של לא־נורמטיבית" אוכלוסיות בשולי החברה ומזכירה כי הע"ס נדרשת לפגוש בני אדם גם במקומות שהחברה מתקשה להתבונן בהם: במרחבים של סטיגמה, שקיפות ואובדן. שם מתחדדת השאלה כיצד בוחרים לראות אדם כשלם, גם כאשר מסלול חייו חורג מן ה"נורמטיבי". "אנו מבקשים" בחרנו לחתום את הגיליון בשיר של עו"ס איילת נעה עובדיה, המהדהד את הקולות העולים מבין המאמרים. הבקשה "שיבינו אותנו ללא מילים", "שיכילו את פחדינו" ו"שתנכח החמלה" נשמעת לא רק כמשאלה אישית, אלא כתיאור ליבת העבודה הסוציאלית: הצורך האנושי בהקשבה ובחמלה. החוט המקשר בין כלל הטקסטים בגיליון הוא ההבנה שהע"ס איננה מתקיימת רק במרחב הגלוי של הפעולה, אלא גם - ואולי בעיקר - במרחבים הפנימיים: באופן שאנו מעבדים חוויות, מחזיקים מורכבות, שומרים על גבולות, בונים משמעות וממשיכים לנוע גם כאשר הקרקע אינה יציבה. ד"ר עדי פכטר־אלט 6
עו״ס ענבל חרמוני || דבר יו״ר האיגוד עו"ס יקרות/ים, ערב חג השבועות הוא הזדמנות מצוינת לאחל לכולנו שנזכה ליהנות מפרי עמלנו היום־יומי; שנחווה הצלחות עם הפונים, הקהילות והקולגות; ושיהיו בנו הסבלנות ואורך הרוח גם לתהליכי שינוי שלא תמיד מתקדמים באופן לינארי. ועדת התקינה של האיגוד ממשיכה לעבוד במרץ על קידום תוכנית האיגוד להתמודדות עם עומסי העבודה, באמצעות הגבלת עומסים בתפקידים שונים בע"ס. ברור לנו כי גם כשקיימת הכרה רחבה של כלל הגורמים בעומסים הבלתי אפשריים המוטלים עלינו - כדי להשיג שינוי נצטרך לצאת למאבק! הוכחנו בעבר, יותר מפעם אחת, שבכוחנו המשותף אנו מצליחות לחולל שינויים. ועדת התקינה ומוסדות האיגוד יניחו בקרוב הצעה על שולחן הממשלה והגורמים הרלוונטיים, ואם המו"מ לא יצלח - נתארגן למאבק ממושך, שבמידת הצורך יוכל אף להתפתח לשביתה. אנו מסתכלים קדימה ופועלים מתוך הבנה שזהו תהליך מורכב, שלא ייצא לפועל מחר בבוקר אולם הוא כבר נמצא בקנה. חלקכם פוגשים בשטח את חברת היעוץ המלווה אותנו בבניית מפתח תקינה מותאם לתפקידים השונים במקצוע. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל העובדות/ים המשתתפים בתהליך. בין הנושאים הנוספים שעל שולחננו נמצאים השלמת המו"מ על תוספת לעו"ס הרשויות המקומיות וטיפול בעיוותים בתחום ספירת הכפיפים, לצורך קביעת דרגות ניהול; התמודדות עם האלימות והפשיעה בחברה הערבית; ושיפור יישומו של חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, בכל הנוגע לתקינת העו"ס בתחום זה. בשבוע שעבר התחלנו קמפיין ברשתות החברתיות בנושא התגברותה והתפשטותה של האלימות בקרב בני נוער. אתן/ם מוזמנות/ים לעקוב אחר הקמפיין בעמודי הפייסבוק והאינסטגרם של האיגוד. כאנשי ונשות מקצוע, יש לנו את "הטייק" שלנו על התופעה המחרידה הזו, וחשוב שנשמיע לציבור הישראלי גם את קולה של הע"ס. עו"ס מהשטח, שקיבלו מלגות 17־ בעוד כחודש יצאו כ מהאגודה לקידום הע"ס, לכנס מקצועי בין־לאומי שייערך בקניה. עו"ס אלה התקבלו בזכות עשייתן המקצועית הייחודית והתבקשו להציג אותה על בימת הכנס המכובדת. אני גאה בהן מאוד! בברכת חג ביכורים שמח לחוגגים את שבועות ועיד מובארכ לחוגגים את חג הקורבן - שלכן/ם בסולידריות, ענבל 7
קרקע טובה דייה זיו שחר, נטע סיון בן יוסף הרעיון העומד בבסיס המאמר החל להתגבש עוד ||| בהיותנו סטודנטיות בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, במסגרת קורס בעבודה סוציאלית ירוקה. עבודת הסיום של הקורס הייתה הטיוטה הראשונה - ובתמיכת המרצה, פרופסור ליה לוין, וצוות מידעו"ס - צמח הרעיון והתפתח לטקסט שבידיכם. אנו מקוות שיצליח לגעת במי שיקרא אותו. מחלת ים מתאפיינת בכך שהגוף מיטלטל על פי קצב הגלים, בעוד המוח מחפש נקודת אחיזה שתאפשר יציבות. הפער בין תנועת המציאות לבין החיפוש אחר פתרון יציב הוא מקור תחושת הבחילה. האינסטינקט האנושי הוא להיאחז במוצק, לנסות לייצב את עצמנו בתוך סביבה מתנדנדת, אולם דווקא הרפיה והתמסרות לתנועת הגלים הן המאפשרות להסתגל לחוסר היציבות .)Stoffregen et al., 2013( בטקסט זה אנו מבקשות להציע גישה שונה להתמודדות עם חוויות מטלטלות; כזו המאתגרת את האינסטינקט הראשוני של אחיזה נוקשה במוכר. תפיסה זו נשענת על עקרונות העבודה הסוציאלית הירוקה ומשולבת בתאוריית ההחזקה של ויניקוט. באמצעותן נבקש לענות על שאלה קיומית בסיסית המעסיקה את כולנו: במה ניתן להיאחז כאשר הקרקע אינה יציבה? במהלך לימודינו נחשפנו למגוון גישות תאורטיות. אחת מהמשמעותיות ביותר עבורנו הייתה העבודה הסוציאלית הירוקה, המציעה התבוננות חדשנית בעולם על מצבי משבר. היא אפשרה לנו להבין טוב יותר כיצד בני אדם מתנהלים במצבי משבר ובמצבי חיים מורכבים. במקום להתמקד בחוסן או בפגיעות כמאפיינים סטטיים של פרט או קהילה, מדגישה העבודה הסוציאלית הירוקה האינסטינקט האנושי הוא להיאחז במוצק, לנסות לייצב את עצמנו בתוך סביבה מתנדנדת, אולם דווקא הרפיה והתמסרות לתנועת הגלים הן המאפשרות להסתגל לחוסר היציבות את השינוי כתנאי בסיסי לחיים. היא מחליפה את נקודת המבט הליניארית של "יש או אין" בתנועה מחזורית של "נסיגה ושגשוג". ההתפתחות האנושית נתפסת כזרימה בין מצבים שונים, המושפעת מהאינטראקציה שבין .)Dominelli, 2012( האדם לבין תנאי סביבתו הרחבה הטבע מציע לנו שיעור בסיסי: הוא מכוון להסתגלות ולא לשלמות, ושגשוג אינו תוצאה של יציבות מוחלטת - אלא של שילוב בין קרקע המאפשרת התבססות לבין תנאים המזמנים תנועה. נסיגה, קמילה וצמצום משאבים אינם כישלון, אלא חלק בלתי נפרד מתהליך הצמיחה. התנועה הדינמית שבין נסיגה לשגשוג דומה בעינינו לתנועה שבין החזקה והתנסות, כמתואר בתאוריית ההחזקה של ויניקוט. היא מציעה פרספקטיבה משלימה, הרואה בהתפתחות ובשינוי תנועה מתמדת בין ביטחון ). לתפיסתנו, Winnicott, 1960( לחוסר ודאות תאוריית ההחזקה משקפת לא רק את המערכת המתקיימת בין תינוק להורה, אלא את המרחב שבו האדם לומד את גבולותיו. סביבה יציבה ומחזיקה 9 ziv20626@gmail.com . עו"ס; רכזת תעסוקה בתוכנית יתד, מרכז הזדמנות תל אביב | זיו שחר netta.sivan@gmail.com . עו"ס; מטפלת רגשית בגני תקשורת בחולון ואזור | נטע סיון בן יוסף מחברות המאמר למדו כסטודנטיות בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב. |||| עמדה
ףסוי ןב ןויסו רחש | הייד הבוט עקרק אנו חיות ופועלות בתקופה שבה המציאות הישראלית חווה רעידות רב־שכבתיות - חברתיות, ביטחוניות וקיומיות. זהותנו המקצועית כעובדות סוציאליות התגבשה במהלך מלחמה. מלחמה אינה רק מצב ביטחוני - היא חוויה אקזיסטנציאלית שבה מתערערים ערכים שנדמו מובנים מאליהם, תחושת הביטחון הבסיסית נסדקת וגבולות מיטשטשים. מתוך שלוש שנות לימודים, שנתיים עברו עלינו לצד התמודדות עם אובדן של חברים ושל אנשים יקרים לנו ולוו בתחושות של חוסר אונים והצפה רגשית. בתקופה זו סיפקה לנו האוניברסיטה ידע תאורטי מובנה ומעמיק, ומערך הלימודים - הכולל מטלות, מבחנים ודרישות אקדמיות - הותאם במידה חלקית. במובנים רבים, האוניברסיטה שימשה כסביבה מחזיקה ). עם Holding Environment;Winnicot, 1960( זאת, הלמידה בתקופת משבר זו חשפה גם את מגבלות ההחזקה הממסדית: ההיצמדות למסגרת, שנועדה לייצר יציבות, הגבילה לעיתים את היכולת להתאים את ההחזקה לצרכים משתנים ולמציאות המתהווה. במהלך שנתיים אלה חווינו הצטמצמות הדרגתית של משאבים רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים, לצד צורך לנהל את האנרגיה שלנו באופן מדויק וזהיר. הכרנו צדדים חדשים בעצמנו - של ייאוש ושל עצב, של חוסר ריכוז ושל ניתוק. את כל אלו חווינו גם כנטע וזיו הישראליות, אך בעיקר כסטודנטיות וכמטפלות, במפגש עם תוכני הלימודים, עם הסטודנטים האחרים ועם המרצים. למרות תהליכי ההסתגלות שחלו בהקשר החברתי, האישי והמקצועי, דפוסי הלמידה במסגרת האקדמית - על דרישותיהם ותוכניהם - נותרו במידה רבה כשהיו. היא זו המאפשרת לתינוק להתנסות ולנוע בין ביטחון לחוסר ודאות, ועל כן היא איננה סטרילית או מושלמת. תנועה והתנסות כרוכות במאמץ, סיכון, ניסוי וטעייה. לכן, כאשר ההחזקה נוקשה מדי ההתפתחות נחסמת, וכאשר היא רופפת מדי - החרדה משתלטת. בין שני Winnicott קטבים אלו נוצר "המרחב הפוטנציאלי" (, ), שמתאפשרים בו משחק, יצירה וקשר ובתוכם 1971 מונחת אפשרות ממשית ללמידה ולתנועה. זוהי, לתפיסתנו, נקודת הממשק בין שתי התאוריות - העבודה הסוציאלית הירוקה ותאוריית ההחזקה של ויניקוט. שתיהן מציעות להבין בני אדם לא על פי חוזקם או חולשתם, אלא דרך האופן שהם נעים בתוך מציאות משתנה. התנועה בין החזקה להתנסות, בין התבססות לשינוי במציאות מורכבת, משקפת את ליבת העשייה המקצועית בעבודה סוציאלית. אם נבין את המפגש שבין האדם לסביבתו כרצף דינמי ולא כנקודה קבועה, עשויה ההתמודדות בתוך מציאות כאוטית להיות אפשרית ואף מצמיחה. שגשוג אינו תוצאה של יציבות מוחלטת – אלא של שילוב בין קרקע המאפשרת התבססות לבין תנאים המזמינים תנועה התמונה נוצרה באמצעות בינה מלאכותית 10 ||||
2026 , מאי 108 מידעו"ס הפער בין השינויים שחלו בנו ובתפיסת המציאות שלנו לבין הסביבה הלימודית היציבה לכאורה יצר חוויה של דיסוננס, המזכירה את תחושת הבחילה בעת הפלגה. הניסיון לשמר שגרה אקדמית מוחזקת הוביל לחוויית ניכור בין התאוריות והשיח האקדמי לבין השטח וצרכיו. הרעיון של סטינג מובנה מאבד ממשמעותו אם אינו "נמתח" ומותאם למציאות המשתנה - שבמקרה זה כללה עו״סיות ופונים אשר רצים יחד למקלט ובודקים בחרדה שמות חיילים שהותרו לפרסום. פרשנות זו מתחדדת באמצעות גישת העבודה הסוציאלית הירוקה והאקוסוציאלית, המדגישה את יחסי הגומלין בין יחידים, מערכות חברתיות והסביבה .)Dominelli, 2012( הרחבה הנתונה במשבר מתמשך מנקודת מבט זו, משבר אינו אירוע מבודד אלא תהליך מערכתי רב־שכבתי, הפועל בו־זמנית על המרחבים האישיים, החברתיים והאקולוגיים. היעדר התאמה בין הסביבה הלימודית לבין התנאים הסביבתיים המשתנים ערער את יכולתה של המסגרת האקדמית לשמש סביבה מחזיקה רלוונטית. מצאנו שההחזקה הנדרשת אינה רק יציבות מבנית, אלא גם קשב להקשר, גמישות ויכולת להיענות לשינויים מתמשכים. פרקטיקה טיפולית בעת משבר המבוססת על גישת העבודה הסוציאלית הירוקה מחייבת הכרה בכך שהסבל אינו ממוקם אך ורק בנפשו של הפרט, אלא משוקע בהקשרים מבניים, סביבתיים וחברתיים. ההחזקה בהקשר זה נדרשת לתת תוקף גם לחוויות של אובדן, חוסר אונים וערעור, לצד חיזוק תחושות של חיבור ומשמעות. המתח בין הצורך בהחזקה יציבה לבין הכרה אקוסוציאלית בדינמיות של מצב המשבר עיצב את תהליך ההתהוות של זהותנו המקצועית. כעדות פעילות לתהליך המשברי המתמשך שחווינו יחד עם המטופלים שלנו, חשנו צורך עז בפרקטיקה חדשה - המשלבת החזקה עם פעילות גמישה ותנועה מתמדת. חוויית הטלטלה אינה שמורה רק למצבי קיצון כמו מלחמה. החיים מזמנים לנו רגעים רבים שנדרש בהם שינוי מהיר: פיטורין או שינוי בהיקף משרה, אבחנה רפואית, אירוע משפחתי בלתי צפוי ואף שיפוץ רועש בבניין ממול. מצבים אלו מדגישים את התנועה הכפויה מיציבות לחוסר ודאות ואת הצורך בפריזמה מושגית אחרת, שתאפשר תנועה בין החזקה לבין התמסרות לבלתי ידוע. במבט הרואה את ההתמודדות כתנועה מחזורית ודינמית, ניתן להבין טוב יותר את הנטייה האנושית הראשונית להיאחז במה שמוכר. לעיתים האחיזה במוכר מקורה בפחד, כמיהה לביטחון או תשוקה לסדר, גם כאשר נדרש דווקא מרחב לנוע. אנחנו ניסינו להיאחז בתאוריה וכן באקדמיה ונוהליה, אך ראינו שעלינו לנוע עם המציאות המשתנה. השאלה שאנו מבקשות להעלות אינה "כיצד שורדים משבר" - אלא כיצד מזהים את התנועה הנדרשת בכל רגע נתון: האם לאחוז בכל מה שניתן או להרפות ולהתמסר למתרחש סביבנו? אנו סבורות כי אין תשובה אחת שהיא נכונה תמיד, וייתכן שזו מהות תפקידנו כעובדות סוציאליות: לחזק את הגמישות, להעמיק את היכולת להסתגל לשינויים ולסייע בשחרור המקומות שכבר אינם מקדמים. נדרש אומץ לנוע באי־ודאות, להמר על עצמנו, להעז לעזוב את המעקה ולייצר תנודתיות חדשה. בדומה לקרקע המתרופפת מעט כדי לאפשר לשורשים להעמיק, רגעי אי־יציבות עשויים להפוך למרחב שממנו נולדת יכולת חדשה. ההכרה בדואליות של אחיזה ותנועה מאפשרת להבין שהעבודה הסוציאלית איננה ניסיון לייצב את העולם בכל מחיר, אלא הזמנה לשהות בתהליך: להחזיק ולשחרר, לנוע ולנוח, להיות קרקע "טובה דייה" עבור עצמנו ועבור אחרים. כך מתברר שהטלטלה עצמה אינה סטייה מן הדרך - אלא חלק בלתי נפרד ממנה. לעיתים, היא אפילו המקום שבו ||| מתחיל השגשוג. מילות מפתח: התערבות בשעת משבר, תאוריית ההחזקה, אקדמיה, עבודה סוציאלית ירוקה, אקוסיסטם, מלחמה רשימת המקורות Dominelli, L. (2012). Green social work: From environmental crises to environmental justice. Polity. Stoffregen, T. A., Chen, F. C., Varlet, M., Alcantara, C., & Bardy, B. G. (2013). Getting your sea legs. PLOS One, 8(6), e66949. Winnicott, D. W. (1960). The theory of the parent-infant relationship. International Journal of Psychoanalysis, 41, 585–595. Winnicott, D. W. (1971). Playing and reality. Tavistock Publications. ההכרה בדואליות של אחיזה ותנועה מאפשרת להבין שהעבודה הסוציאלית איננה ניסיון לייצב את העולם בכל מחיר, אלא הזמנה לשהות בתהליך: להחזיק ולשחרר, לנוע ולנוח, להיות קרקע ״טובה דייה״ עבור עצמנו ועבור אחרים 11
תקציר המאמר מתעד התערבות מתמשכת של עובדים רקע: סוציאליים קהילתיים במלונות המפונים בעיר ירושלים במהלך מלחמת "חרבות ברזל". התיעוד מבוסס על התבוננות רפלקטיבית הנשענת על ניסיונם האישי של כותבי המאמר, אשר שימשו כמתכללים במלונות מפונים. הצגת הידע והכלים הפרקטיים המתאימים מטרה: להתערבות קהילתית בעת משבר מתמשך. מאמר זה מבוסס על רפלקציה פרקטית־מקצועית שיטה: של עובדים סוציאליים קהילתיים, אשר בתקופה שבין שימשו כמתכללים 2024 לדצמבר 2023 אוקטובר במלונות המפונים. התיעוד נשען על ניתוח הניסיון מלונות בירושלים, 62־ המצטבר מעבודה שהתבצעה ב תושבים מפונים. 16,000־ ששהו בהם כ : המאמר מדגים את המיומנויות שסייעו תובנות בהתערבות במלונות המפונים, ומתייחס לשני שלבים מרכזיים בתהליך: שלב ההלם ושלב ההתארגנות. שלב ההלם התאפיין בכאוס ובלבול והצריך מעורבות אקטיבית של העובד הקהילתי; שלב ההתארגנות התאפיין בהשבת תחושת המסוגלות לקהילה ובשימוש בכלים של העצמה ואִפשור. מוצגים שמונה קריטריונים להשוואה בין מאפייני ההתערבויות הפרקטיות בכל אחד מהשלבים. : התערבות קהילתית במשבר, מלחמת מילות מפתח חרבות ברזל, מפונים, עבודה סוציאלית קהילתית חני אמסלם, שירה אבני, מוריה בהגלי, שרית ליפקין וולף, איתן עידן, איילת מקרוס כשמשבר פוגש עבודה סוציאלית קהילתית התערבות במלונות המפונים במלחמת "חרבות ברזל" 12 עו"ס קהילתית; ממונה על עבודה סוציאלית קהילתית ומשאבי קהילה, עיריית ירושלים. | חני אמסלם AMHANY@jerusalem.muni.il עו"ס קהילתית; מנהלת מחלקה בכירה לשילוב וקידום תעסוקה, עיריית ירושלים. | שירה אבני AVSHIRA@jerusalem.muni.il עו"ס קהילתית; מנהלת מיזם הורות צעירה, עיריית ירושלים. | מוריה בהגלי Bhmoriya@jerusalem.muni.il עו"ס קהילתית; מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים פסגת זאב, עיריית ירושלים. | שרית ליפקין וולף LPSARIT@jerusalem.muni.il עו"ס קהילתי; מנהל המרכז העירוני לגישור ובניית הסכמות בקהילה, עיריית ירושלים. | איתן עידן 02Eytan@jerusalem.muni.il ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד, אוניברסיטת בר אילן. | ד"ר איילת מקרוס ayelet.makaros@biu.ac.il מן השדה
2026 , מאי 108 מידעו"ס מבוא , חג 2023 ב"שבת השחורה" של שבעה באוקטובר שמחת תורה תשפ"ד, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". זה היה אירוע חירום שלא נראה כמותו במדינת ישראל: קהילות שלמות נפגעו קשות ופונו מבתיהן באופן מיידי. היקף הפגיעה הרחב הוביל להבנה כי מדובר באירוע המחייב התערבות קהילתית רחבת היקף. ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה הגיעו לעיר ירושלים תושבים מפונים מאזור הדרום. בהמשך פונו 2,000־ כ לעיר גם תושבים מאזור הצפון, ובשיא האירוע שהו מלונות בעיר. המפונים הגיעו 62־ מפונים ב 16,000־ כ במצב של הלם וחרדה. צוות המחלקה לעבודה סוציאלית קהילתית החל בהתערבות אינטנסיבית שנועדה לתת מענה רחב לצרכים המתהווים, לזהותם באופן שיטתי ולהתאים את ההתערבות לשלבים השונים שהקהילות נמצאו בהם. בשלב הראשון נעשתה ההתערבות בתנאי עמימות וחוסר ודאות, אך ככל שחלף הזמן היא הפכה למאורגנת ושיטתית. העובדים הסוציאליים הקהילתיים מילאו בה תפקיד מרכזי ומשמעותי. במאמר זה תוצג ההתערבות תוך חידוד מאפייניה הייחודיים בשני שלבים מרכזיים: שלב ההלם ושלב ההתארגנות - שלבים משמעותיים בהתמודדות של עבודה סוציאלית קהילתית עם מצבי חירום (בהם־טביב .)2023 , ובהם המאמר מבוסס על רפלקציה מקצועית של צוות העובדים הסוציאליים הקהילתיים שפעלו במלונות המפונים. התיעוד נשען על ניסיון השדה, מסמכים פנימיים ותהליכי קבלת החלטות שהתרחשו תוך כדי עבודה. הניתוח נעשה לאור מודלים תאורטיים בתחום ההתערבות הקהילתית בעת משבר. פרסום המאמר נעשה באישור המנהל לשירותי קהילה בעיריית ירושלים. התערבות קהילתית בעת משבר: חיזוק החוסן של פרטים וקהילות תפיסת העבודה הסוציאלית הקהילתית ועקרונות העבודה שלה מהווים בסיס משמעותי ותשתית מתאימה ; בהם־טביב 2024 , להתערבות במצבי משבר (אגמון־שניר ). גישה זו תורמת לחיזוקן 2024 , ; שמר 2023 , ובהם של קהילות, מתוך תפיסה כי קהילה חזקה משפרת את איכות חייהם של חבריה ומסייעת להם בהתמודדות עם .)2009 , קשיים ואתגרים (סדן העבודה הסוציאלית הקהילתית דוגלת בתהליכי שיתוף של תושבים ורואה בהם מומחים לזיהוי בעיותיהם ). בעיתות משבר, יש ערך 2024 , וצורכיהם (וייס דגן רב לתהליכי זיהוי צרכים וקבלת החלטות (אגמון־שניר, ). נוסף על כך, היא 2023 , ; בהם־טביב ובהם 2024 מטפחת מנהיגות מקומית ומשקיעה בבניית מערכות תמיכה ובהעצמת תושבים, ובכך מחזקת את תחושת ;2024 , המסוגלות האישית והקולקטיבית (וייס דגן .)2009 , סדן לאירועי משבר יש לרוב השלכות גם על המצב התעסוקתי והכלכלי של פרטים וקהילות, ולכן יש חשיבות רבה להסתכלות מערכתית רחבה .)Bronfenbrenner, 1979( צילום: דוד טברסקי 13 ||||
׳חאו םלסמא | תיתליהק תילאיצוס הדובע שגופ רבשמשכ מודלים להתערבות בשעת משבר בעבודה קהילתית בסקירת מודלים קהילתיים העוסקים בהתערבות בשעת משבר אפשר להבחין בין מודלים המתמקדים ; בן יוסף, 2020 , בפן הארגוני (אלמוג־זקן ושורק ), אשר עוסקים בהיערכות ארגונית טרם המשבר 2013 ובמהלכו במטרה להבטיח מתן מענה מיטבי, לבין מודלים המתמקדים במקומו של הפרט בתוך הקהילה ובצורך לחזקו ולהגביר את יכולתו להתמודד עם המשבר .)2024 , ; שמר 2024 , (אגמון־שניר ) משלב בין 2023( המודל של בהם־טביב ובהם התערבות ברמה הארגונית לבין התערבות ברמת הפרט. הוא מתאר ארבעה שלבים כרונולוגיים של ההתמודדות עם משבר, ומפרט את סוגי ההתערבויות הנדרשות בכל שלב מהעובד הסוציאלי הקהילתי (עוס"ק). הוא שלב מקדים לאירוע הטראומטי, שלב ההתרעה ובו מצופה מהעוס"ק להכין את הקהילה להתמודדות הוא השלב שבו פורץ שלב ההלםעם משבר עתידי. המשבר, והוא מתאפיין בכאוס ולעיתים שיתוק תפקודי. בשלב זה מצופה מהעוס"ק לנקוט בגישה אקטיבית ולקבל על עצמו תפקידים שונים הקשורים בתיווך בין הפרט לרשויות השונות וביצירת מנגנוני ניהול. מתאפיין בהחזרת האחריות לידי שלב ההתארגנות הקהילה, והוא דורש לחזק את הפרטים כך שיוכלו לקבל שלב השינויאחריות על חייהם ולפעול באופן עצמאי. מתרחש לאחר הסרת האיום ומתאפיין בתהליך של חזרה לשגרה, לצד הטמעת תובנות ושינויים הנגזרים מהמצב החדש. התערבות בעת משבר במחלקה לעבודה קהילתית בעיר ירושלים במנהל לשירותי קהילה של עיריית ירושלים פועלת המחלקה לעבודה קהילתית ומשאבי קהילה. בשנים האחרונות צברו העובדים הקהילתיים בעיר ניסיון בהתמודדות עם מצבי משבר בשני אירועים מרכזיים: , והמלחמה 2023-2020 מגפת הקורונה בשנים הביאה לישראל פליטים 2022 באוקראינה, שבשנת רבים. אירועים אלה חידדו את חשיבותה של המתודה הקהילתית בצירי ההתערבות במצבי משבר. ) כלל עבודה 2024 , המודל שנבנה (עיריית ירושלים בכמה רמות ניהול: רמת המטה העירוני, רמת הביניים ורמת המלון. מטרת המודל הייתה לאפשר מענה מותאם בכל אחד מהמלונות, לייצר מוטת שליטה התואמת את היקף העבודה בשטח ולהבטיח רמה גבוהה של שיתופי פעולה עם כלל בעלי התפקידים. ברמת המלון פעלו עובד קהילתי בתפקיד המתכלל ולצידו עובד סוציאלי פרטני, שיחד ריכזו את ההיבטים הקהילתיים והטיפוליים. לצידם פעלו בעלי תפקידים נוספים, שסיפקו מענים בהיבטי החיים השונים: תעסוקה, חינוך, מיצוי זכויות, פעילות פנאי ועוד. שלב ההלם ושלב ההתארגנות: תיאור האירועים והתערבות היחידה הקהילתית שלב ההלם שלב ההלם - תיאור האירוע השלב הראשוני של תהליך קליטת המפונים התאפיין בתחושת כאוס, בלבול והלם, בדומה למתואר בספרות ). חלק מהמפונים הגיעו 2023 , (בהם־טביב ובהם בהרכב משפחתי חלקי. החיפוש אחר מידע - תהליך אופייני לשעת משבר וחיוני להבנת הסיטואציה החדשה Kapucu & Garayev, ;2023 , (בהם־טביב ובהם ) - בלט מאוד והתבטא בשאלות רבות מצד 2011 המפונים. חלק ניכר מתחושת הבלבול והאי־ודאות נבע מכך שאנשי המקצוע שטיפלו במפונים היו זרים להם. גם בהמשך, עם הגעת גלים נוספים של מפונים, ניכרו מאפייני הבלבול והצורך להסתגל לסביבה החדשה ). חלק מהמפונים Pfefferbaum & North, 2020( היו אקטיביים בדאגה לצורכיהם הבסיסיים, בעוד אחרים בחרו להתכנס בחדריהם מתוך פחד וחרדה. דפוס זה, של שיתוק והתכנסות, אופייני לשלב הראשוני של Pfefferbaum ;2023 , משברים (בהם־טביב ובהם .)et al., 2015 בשלבים הראשונים חסרה תמונה מסודרת של זהות המפונים ושל צורכיהם, כאשר גם למלונות עצמם חסר מידע בסיסי על השוהים בהם. במקביל, השירותים .)Dynes, 2006( העירוניים והלאומיים כמעט שלא פעלו אל מול מצב זה, המלונות הוצפו בתרומות של מזון וציוד בסיסי. גורמים עירוניים וממשלתיים (כגון חינוך, רווחה, בריאות ותרבות) פעלו בהם לצד גופים אזרחיים וארגוני מתנדבים, אך בהיעדר תיאום מרכזי שררה תחושת עומס וחוסר ארגון. הסיטואציה של ריבוי המודל שנבנה כלל עבודה בכמה רמות ניהול: רמת המטה העירוני, רמת הביניים ורמת המלון, במטרה לייצר מוטת שליטה התואמת את היקף העבודה בשטח 14 ||||
2026 , מאי 108 מידעו"ס גורמים והיעדר תיאום ביניהם אופיינית לשלב הראשוני של משבר ומדגישה את הצורך בגורם מתכלל מרכזי Ansell & Boin, 2019; Kapucu לניהול האירוע ( .)& Garayev, 2016 שלב ההלם - התערבות העובדים הסוציאליים הקהילתיים מיפוי ראשוני, בשלב זה התמקדה ההתערבות בביצוע Kapucu ;2023 , לייצר בהירות (בהם־טביב ובהם במטרה &). הדחיפות ועומס העבודה לא Garayev, 2011 אפשרו תנאים מיטיבים לביצוע מיפוי שיטתי, ורובו התבצע בלובי המלון. במתן תהליך המיפוי אִפשר למקד את ההתערבות שהגיעו מענה לצרכים בסיסיים ובחלוקת משאבים למלון. התערבות זאת נעשתה בשיתוף פעולה עם ארגוני מתנדבים - תופעה המאפיינת מצבי משבר ) - אך עוררה מורכבויות Drabek & McEntire, 2003( חדשות הנוגעות לחלוקת המשאבים ולניהולם. אחת הדוגמאות שבלטה בהקשר זה הייתה סוגיית חלוקת המזון לתינוקות, בשעה שלא היו די ערכות לחלוקה. במתן מענה רגשי התערבות נוספת התמקדה למפונים. המורכבות שנוצרה סביב חלוקת המשאבים והספקת המענים הטכניים והפיזיים הגבירה את העומס הרגשי בקרב המפונים. מענה זה תואם תאוריות העוסקות Bonanno בחוויות הפרט במצבי משבר וטראומה (, ), אשר מדגישות את הצורך 2004; SAMHSA, 2014 ביצירת תחושת ביטחון, בהחזרת תחושת הבחירה, במתן מידע בהיר ושקוף וביצירת מרחבים בטוחים. סוגיות אלו העסיקו את העו"סקים במלונות בשלב ההלם ואף לאחר מכן. לצורך ארגון המענה הרגשי נוצר חיבור עם השירות הפסיכו־חינוכי בעיר ועם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש שנשלחו למלונות (בן .)2011 , ; שוגרמן וסנדר 2013 , יוסף בתיאום חשיבות רבה הייתה להתערבות שהתמקדה שפעלו במלונות סביב היבטי החיים בין שלל הגורמים השונים. הימצאותם של שחקנים רבים בזירת המשבר מחייבת בניית תהליכים של אמון, שקיפות ותיאום בין .)Ansell & Gash, 2008( כלל הגורמים המעורבים רבים מהגורמים שפקדו את המלונות תפסו את עצמם כמנהלי האירוע, וכתוצאה מכך נוצרו כפילויות - כפי שקורה בדרך כלל בשלבי משבר ראשוניים. אנסל ובוין ) התייחסו לצורך בתפקיד Ansell & Boin, 2019( מתכלל במצבי חירום ומשבר והגדירו את המתכלל ), שתפקידו Crisis Orchestrator כ"מנצח משברים" ( לצמצם כפילויות ולייצר סדר במציאות כאוטית. עבודת הצוות הקהילתי דרשה גמישות ותיאום שוטף ) מדגיש את 2013( בין המערכות השונות. בן יוסף חשיבות התיאום הבין־מערכתי כחלק מהבטחת חוסן ויציבות במתן מענה לתושבים. כל גורם חדש שנכנס למלון הסתמך על הידע שהם מיפו וזיהו. תאוריית Complexity Leadership המנהיגות המורכבת ( ) מדגישה את החיוניות של גמישות ניהולית Theory .)Uhl-Bien et al., 2007( ושל מנהיגות מסתגלת מרכיב חשוב ביכולת לספק מענים למפונים היה . כדי לעבוד בשיתוף פעולה עם הקהילההעבודה בשותפות נדרש לזהות ולגייס נציגים מהקהילה. שלב זה, של חתירה לשותפות עם חברי הקהילה, מתחבר ), המדגישה 2024( לגישה ההפצעתית של אגמון־שניר את חשיבותה של ההשתתפות הקהילתית. שלב ההתארגנות שלב ההתארגנות - תיאור האירוע בשלב זה החלו המפונים להבין את ממדי האירוע ) מדגישים כי לאחר 2023( והשלכותיו. בהם־טביב ובהם ההתאוששות מההלם הראשוני, גובר הרצון לבלום את ההידרדרות, לצמצם נזקים ולהתארגן באופן שיאפשר שהות ארוכה במלונות. המפונים הביעו רצון להשתתף בתהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות לחייהם: בחירת מוסדות החינוך לילדיהם, קביעת פעילויות הפנאי, אופי המזון בחדר האוכל, ועוד. כמו כן, עלתה בקשה לסיוע שיאפשר להם עצמאות רבה יותר בהתמודדות עם צורכיהם האישיים. במקביל, וכחלק מתהליך הבנת המציאות והיכולת להתבונן בהקשרים מערכתיים ובמעגלים הסובבים ), המפונים הכירו Bronfenbrenner, 1979( אותם בעובדה שעליהם לשוב לשוק העבודה. עלו דאגות בנושא התעסוקה וניכרו ניסיונות להתארגן כך שלפחות אחד מבני הזוג יוכל לצאת לעבוד. היכולת להתייחס גם להיבטים הכלכליים והתעסוקתיים הוא מרכיב משמעותי ובלתי נפרד מתהליך ההתאוששות ממשבר .)2011 , והחזרה לתפקוד (שוגרמן וסנדר חלק ניכר מתחושת הבלבול והאי־ודאות נבע מכך שאנשי המקצוע שטיפלו במפונים היו זרים להם. גם בהמשך, עם הגעת גלים נוספים של מפונים, ניכרו מאפייני הבלבול והצורך להסתגל לסביבה החדשה 15 ||||
׳חאו םלסמא | תיתליהק תילאיצוס הדובע שגופ רבשמשכ ניכרה גם התגברות של תחושות מרירות, כעס וביקורת כלפי הממסד, תופעה האופיינית לשלב זה ). המפונים הביעו תסכול 2023 , (בהם־טביב ובהם וכעס נוכח התמשכות השהות במלונות מבלי שהוצעה להם כל ודאות לגבי ההמשך. הם דרשו לשמוע מנציגי הרשויות המקומיות (הרשויות השולחות ועיריית Pfefferbaum ירושלים) מה נעשה כדי לסייע להם ( ). כך למשל, הורים לילדים הביעו דאגה et al., 2015 לגבי רישום ילדיהם למסגרות החינוך לקראת שנת הלימודים הבאה. בשלבים הראשונים חסרה תמונה מסודרת של זהות המפונים וצורכיהם, כאשר גם למלונות עצמם חסר מידע בסיסי על השוהים בהם. במקביל השירותים העירוניים והלאומיים כמעט שלא פעלו נוסף על כך, השהות הממושכת במלונות של מפונים מקהילות שונות יצרה מתחים וקונפליקטים. אחד ממוקדי המתח נגע לשאלת הייצוג - מי מוסמך לייצג את המפונים ולקבל החלטות בנושאים שונים, כגון אופי פעילויות התרבות והפנאי שיתקיימו במלון. מוקד מתח נוסף נבע מהמגורים המשותפים, זה לזה זה, לאורך זמן, והוא התבטא, בין היתר, בחיכוכים סביב התנהגות הילדים של ה"שכנים". התעוררו קונפליקטים גם סביב השימוש בשירותי המלון, כגון זמני השימוש במכונות הכביסה. שלב ההתארגנות - התערבות העובדים הסוציאליים הקהילתיים בשלב זה התמקדה ההתערבות בעידוד המפונים להכיר במציאות החדשה, להפנימה ולקבל אחריות על ניהול חייהם, בהתאם למומלץ בשלב ההתארגנות בעת .)2023 , משבר (בהם־טביב ובהם , שסיפק נבנה מערך טיפולי מקיףראשית, במלון מענה לפחדים ולחששות - הן ברמה הפרטנית והן בהתערבויות קבוצתיות למבוגרים ולילדים. העובדים הקהילתיים פעלו לעידוד המפונים לצרוך שירותים אלו, וניכר שהם מתחילים להתאושש רגשית. זיהוי שנית, מן הבחינה החברתית־קהילתית, בוצעו המעסיקות ומיפוי מחודש של הסוגיות המרכזיות את התושבים, לצד מיפוי המשאבים והכוחות של ליצירת מנהיגות הקהילה. הצוות הקהילתי דחף ומיסודה ולחיזוק קשרים וחיבורים בין קהילתית המפונים, וכן סייע בגיבוש ועדות וקבוצות פעילים, ). בשלב זה, 2021( בהתאם לממצאיהם של פרדס וארוך העובדים הקהילתיים נדרשים עדיין להיות אקטיביים בארגון ובניהול, אך לצד זאת עליהם לאפשר, לדחוף ולסייע לאנשים לזהות הזדמנויות לפעולה ולהוציאן .)2024 , ; שמר 2024 , לפועל (אגמון־שניר דוגמה בולטת לכך עלתה בתחום החינוך של ילדים ובני נוער, שהיווה סוגיה מרכזית הן עבור המפונים והן עבור אנשי המקצוע והציף אתגרים שונים - כגון הקמת מסגרות ייעודיות לאוכלוסיות ספציפיות, שילוב תלמידים במסגרות חינוך בעיר הקולטת, ועוד. לצד הפעולות להקמת הוועדות ולביסוס האחריות לספקהקהילתית, בוצעו גם פעולות ממוקדות שנועדו בנוגע להתנהלותם בסביבה מידע רלוונטילתושבים ). כך, Ansell & Boin, 2019( ובמציאות החדשות למשל, התקיימו הדרכות והרצאות בנושאים כמו מוגנות ילדים במלון, התמודדות עם קונפליקטים ושמירה על זוגיות מיטבית במציאות המשברית. בהיעדר תשתית להעברת מידע.במלונות נבנתה קהילות אורגניות מגובשות, כללה תשתית זו קבוצות וואטסאפ, לוח מודעות "שכונתי" שהוצב בלובי ועוד. פעולות אלו נועדו לייצר בהירות ותחושת ביטחון, אך גם לתרום לתהליכי גיבוש ובנייה של הקהילה החדשה .)2009 , ולחזק את היוזמה ויכולת ההתארגנות שלה (סדן יחד עם התושבים נבנו מענים וגויס ציוד חיוני כמו מכונות כביסה ומחשבים ניידים, לצד פיתוח מענים קבועים לטווח הארוך כגון מרכז נוער הפועל בשעות אחר הצהריים, מענה לנוער המשוטט בלילות, הקמת מסגרת יום לקשישים, התאמה של מעונות יום לאוכלוסייה החרדית, ועוד. לנוכח השונות והצרכים הייחודיים של האוכלוסיות המגוונות, פותחו מענים מותאמים בשיתוף עם הקהילה, ובהם אולפן עברית לבני המנשה ומועדון קשישים דוברי רוסית. מעבר לתרומתם של התכנים עצמם, המפגשים יצרו קשרים נוספים בין המפונים וסייעו לחיזוק הקהילתיות. להגברת במקביל לפעולות הללו, הצוות הקהילתי פעל , ובהם בעלי מעורבותם של גורמים ממסדיים תפקידים שונים במשרדי הממשלה, בעירייה ובפיקוד העורף, שחזרו והגיעו במטרה לבחון את צורכי המפונים ולפתח עבורם מענים קבועים. העובדים הקהילתיים המשיכו לתחזק שולחנות עבודה לטובת תיאום, איגום Pfefferbaum et al משאבים ושיתוף פעולה (,. ), תוך הקפדה על מעורבות התושבים בתהליכי 2015 .)2021 , ; פרדס וארוך 2009 , קבלת ההחלטות (סדן 16 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=