חדשות עובדי המדינה מגזין חגיגי לחגי תשרי תשפ״ז , תשרי תשפ״ז 2026 ספטמבר הסתדרות עובדי המדינה בישראל
צור קשר עם הסתדרות עובדי המדינה במייל: medina@histadrut.org.il 03-6921271/2 לשכת יו״ר: 03-7628605 אלידור פריאנטהעוזר יו״ר הסתדרות עובדי המדינה 03-6921078 ארז אופינקרויו״ר האגף לאיגוד מקצועי באיגוד מנהלי חטיבות: 03-6921203 ג'ני סמולקין 03-6921461 אבנר סולטני 03-6921108 לירון פריוב 03-6921438 ליאת בראשי 03-7628613 גיא רוטנברג 03-7628603 נאדר אלקאסם מדור גמול השתלמות: )10:00-12:00 (בין השעות 03-6921289 אלינור אסיף 03-6921202 ענבל שמעוני 03-6921202 איריס קוזלוב Gmulm@histadrut.org.il גופי סמך: » 03-6138272/3/4/5 : העמותה לקידום מקצועי » 02-6542711 : קרן ההשתלמות לעובדי המדינה בדרוג מנהלי » 03-6957171 : עמ"י - החברה לניהול קופות גמל ענפיות » 02-6258343 : הקרן לביטוח הדדי » 08-9161002 "גם" עמותת הגמלאים בפנסיה תקציבית » 03-6953518 : מועדון נכון » 02-6465000 : מועדון טוב » 2616* בנק יהב הסתדרות עובדי המדינה בישראל הסתדרות עובדי המדינה בישראל
דברי פתיחה נציב שירות המדינה דורון כהן דברי פתיחה יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד חומת המגן של ישראל טור אישי, יו״ר הסתדרות עובדי המדינה, עו״ד אופיר אלקלעי קראו להם והתייצבו כולם המאמצים הכבירים של בתי החולים במלחמה תחת אש, פינויים וטרגדיה קשה בוושינגטון מאחורי הקלעים של שירות החוץ ״דמיינו שנמלים יפגעו, איך נשיג אוכל?״ הקרב השקט על ביטחון המזון של ישראל המדריך לקרן ההשתלמות גם אתם מפסידים כסף בתלוש אלף זרים 300 שקלים מול 6,300 שכר של האנשים שמנהלים את הדרמות הרגישות בישראל מדברים הדו"ח המטלטל נחשף: מי העובדים שנפגעים ראשונים בכל משבר לאומי? קופת גמל להשקעה טור אורח - רו"ח עמית מוכתר קרן פלס ומירי מסיקה הרעידו את הבמה במופע משותף לחברי מועדון ״טוב״ עורך: מאור הוימן עיצוב גרפי: נעם בן-דוד מו"ל: הסתדרות עובדי המדינה הפקה: דבר פלוס מבית דבר העובדים המגזין הופק עבור הסתדרות עובדי המדינה. אין לשכפל, לצלם או להעתיק ללא אישור המו"ל תוכן העניינים הסתדרות עובדי המדינה בישראל + דבר פלוס מבית ״דבר העובדים בארץ ישראל" ta199@davar1.co.il | 077-3354592 המגזין הופק על-ידי 4 5 6 7 10 14 17 18 20 24 25
באדיבות נציבות שירות המדינה צילום: ראש השנה התשפ״ז עובדות ועובדי שירות המדינה, שירות המדינה ועובדיה עומדים בבסיס החוסן של המדינה והחברה הישראלית. מיום כניסתי לתפקיד, אני נוכח יום-יום במחויבות הערכית שלכם לשליחות, לציונות ולעשייה משמעותית למען קידום המשק ומתן שירות לאזרח. כשאנו עומדים בפתחה של שנה חדשה, אני נרגש להוביל יחד עמכם את הבשורות ואת התהליכים החדשניים והמקצועיים שנצא לקראתם. ברגעים אלו אנו נושאים תפילה לשלומם ולבריאותם של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון העומדים על המשמר ומחזקים את משפחותיהם. אני מאחל לכולנו שנה של עשייה משמעותית, צמיחה והישגים למען עתיד המדינה. דורון כהן, נציב שירות המדינה
דוברות ההסתדרות צילום: עובדים ועובדות יקרים, רוב אזרחי ישראל אינם פוגשים את המדינה בכל יום. אבל ברגעים החשובים ביותר בחייהם - הם פוגשים אתכם. לפעמים זו המנהלנית בחדר המיון שמרגיעה משפחה ברגע של חרדה. לפעמים זה עובד הביטוח הלאומי שמסייע לנפגע תאונת עבודה לעשות את צעדיו הראשונים בדרך לשיקום, ולפעמים זו עובדת משרד החוץ שעוזרת לישראלים למצוא את דרכם הביתה. עבור מי שחווה אותם, אלה רגעים שלא שוכחים. ברגעים האלה, השירות הציבורי מפסיק להיות מערכת - והופך לאדם. האמת היא שרוב האנשים כמעט שאינם חושבים על השירות הציבורי כשהכול עובד כשורה. וכך בדיוק צריך להיות. שירות ציבורי מצוין הוא כזה שמאפשר למדינה להמשיך לנוע קדימה, כמעט מבלי שנרגיש. יום אחר יום, שעה אחר שעה. בזכותכם נשמר הרצף שעליו נשענים מיליוני אזרחים. באוקטובר כלל אזרחי ישראל למדו עד כמה השליחות הזאת גדולה. בזמן שכולם תהו כיצד המדינה תחזיק 7 מאז מעמד, אתם פשוט דאגתם שהיא תמשיך לפעול. המשכתם לתת שירות, לשקם, להגן, ללוות, לקבל החלטות ולספק מענה גם בתנאים שטרם הכרנו. בשעות הקשות ביותר הוכחתם שעובדי המדינה הם לא רק מי שמפעילים את המערכות הציבוריות. אתם האנשים שמעניקים לאזרחים ביטחון, יציבות ותקווה ברגעים שבהם הם זקוקים לכך יותר מהכול. וכשעובד מדינה מעניק ביטחון לאזרח, הוא צריך לדעת שמישהו מעניק ביטחון גם לו. זה התפקיד שההסתדרות קיבלה על עצמה: לעמוד לצידכם ולהיות הגב של מי שנושאים על כתפיהם את השירות הציבורי בישראל. בהזדמנות זו אני מבקש להודות לצוות הסתדרות עובדי המדינה, בראשות חברי היקר עו"ד אופיר אלקלעי, לחברי הוועדים ולנציגי העובדים בכל רחבי הארץ. בזכות המחויבות שלכם, ההגנה על ציבור עובדי המדינה אינה מסתיימת בחתימה על הסכמים. היא נמשכת בכל יום מחדש, בליווי העובדות והעובדים ובחיזוק השירות הציבורי כולו. ותודה לכם, עובדות ועובדי המדינה. בכל פעם שאזרחי ישראל פוגשים מדינה במיטבה, הם פוגשים אתכם. לקראת השנה החדשה, אני מאחל לכם שגם אתם תזכו לרגעים של נחת, של בריאות איתנה, ושל תקווה שממלאת את חדרי הלב. שתהיה לכם שנה טובה יותר - שנה של שקט, של ביטחון ושל גאווה בעשייה החשובה שאתם מובילים. שלכם, ארנון בר-דוד יו"ר ההסתדרות
6 הסתדרות עובדי המדינה בישראל מדינת ישראל עוברת את אחת התקופות המורכבות והקשות בתולדותיה. בשלוש השנים האחרונות, ובמיוחד מאז פרוץ המלחמה, הוכח משפט אחד כנכון מאי פעם: "במט קום שאין איש – תהיה האיש". בכל צומת קריטי, בכל רגע של משבר לאומי, עובדות ועוט בדי שירות המדינה היו שם. לא חיכו להנחיות מלמעלה, אלא פשוט התייצבו. ראינו את זה ברשות המיסים, בביטוח הלאומי, במשרד החינוך, במערכת הבריאות, במשרד הביטחון, במלונות המפונים ובשרשראות אספקת המזון. עובדי המדינה הם חומת המגן האזרחית ועמוד השדרה של המשק. החזון שלנו ברור: אנו רוצים את השירות הציבורי עם האנשים הטובים ביותר, המעניק את השירות הטוב ביותר לאזרחי ישראל. אך כדי להביא ולשמר את האנשים הטובים ביותר, עלינו לטפח אותם, להשקיע בהכשרות המקצועיות שלהם בעולם משתנה, ובעיקר – להעניק להם ביטחון תעסוקתי ושכר ראוי. רווחה היא שכר לכל דבר – לא ניתן יד לפגיעה בעובדים אנו ערים למצב הכלכלי המורכב של המדינה ולמחיר הכבד של הוצאות הביטחון. אך לצד ההבנה הזו, קבענו קו אדום וברור: לא נאפשר שהמשבר הכלכלי יתגלגל באופן חד-צדדי לפתחם של עובדי המדינה. לאחרונה היינו עדים לניסיונות של גורמים באוצר ובהנהלות השונות לבצע קיצוצים כואבים ולפגוע בתקציבי הרווחה של העובדים. המסר שלנו אליהם הוא חד-משמעי: רווחה אינה פריבילגיה – רווחה היא חלק בלתי נפרד מהשכר! עובד שלא מקבל את תקציבי הרווחה וההטבות המגיעות לו בדין, הוא עובד ששכרו נפגע בפועל. אנו מנהלים מאבק חסר פשרות כדי להבטיח שכספי הרווחה – לרבות במערכת הבריאות ובמשט רדי הממשלה השונים – יישארו בידי העובדים ולא יולאמו לטובת קיצוצים רוחביים. אנו עומדים כחומה בצורה מול ניסיונות לקדם תהליכים חד-צדדיים המעקפים את נציגות העובדים. התנגדנו בתוקף ל"מסלול הירוק" המאפשר הכנסת יועצים ומיקור חוץ ללא ועדות ומכרזים, ובלמנו רפורמות חד-צדדיות שניסו לפגוע בזכויות ובביטחון של העובדים. שום החלטה הנוגעת לעתיד העובדים לא תתקבל בלעדינו. ביטחון אישי ומוגנות בעבודה – תנאי בל יעבור חלק בלתי נפרד מזכויות העובד הוא הזכות לשוב הביתה בשלום. אנו מנהלים מאט בקים יומיומיים מול ההנהלות כדי להבטיח את ביטחונם האישי של העובדים בחזית העשייה הציבורית. כך עשינו במאבק הגיבוי לעובדי רשות המיסים והמכס, שם הבהרנו בצורה מפורשת: עובדים לא ייצאו לשטח ללא ליווי משטרתי, ללא אמצעי מיגון טכנולוגיים וללא ביטוח ותוספת סיכון הולמת. איננו מתפשרים על חיי אדם ועל שלום עובדינו – שום פקיד או מפקח לא יופקר בשטח. רפורמת שכר העידוד: מצוינות ותגמול לצד הגנה על השכר הבסיסי אחד האתגרים המשמעותיים שאנו מובילים כיום יחד עם ועדי העובדים הוא עדט כון שכר העידוד בשירות המדינה. דו"חות מבקר המדינה בשנים האחרונות הצביעו על הצורך ברפורמה בשיטות המדידה הישנות. אנו לא פוחדים משינויים וממצוינות – אדרט בה, אנו תומכים במעבר לשיטות מדידה חכמות, מדויקות ואפקטיביות שיתגמלו עבודה מצוינת ופריון. עם זאת, הצבנו עיקרון ברזל במשאים והמתנים מול המדינה: רפורמה בשכר העידוד לא תהווה כלי לקיצוץ בשכר העובדים! ט � מההכנסה של אלפי עובדים, דרשנו והב 25%-20% מאחר ששכר העידוד מהווה חנו מודל שבו חלק משמעותי משכר זה מקובע כרשת ביטחון שכר, והחלק הנותר ניתן להשגה אמיתית והוגנת באמצעות עמידה ביעדים ומצוינות. עובד מסור בשירות המדינה לא ימצא את עצמו נפגע כלכלית בגלל שינויי נוסחאות או משברים חיצוניים. הפיילוטים שאנו מריצים כיום במשרדי הממשלה ובמערכת הבריאות מוכיחים שאפשר לשלב בין התייעלות ומצוינות לבין שמירה קפדנית על פרנסת העובד. כוחנו באחדותנו ובוועדים החזקים כל ההישגים הללו – בלימת הפגיעה בשכר, ההגנה על תקציבי הרווחה, קידום הסכמי שכר הוגנים ושמירה על הביטחון התעסוקתי – לא היו מתאפשרים ללא המנהיגות של ראשי חטיבות ומחזיקי התיקים בהסתדרות עובדי המדינה, וללא העבודה המסורה של מנהיגי הוועדים בשטח בכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך. אתם שותפיי האמיתיים לדרך, ויחד אנו מוכיחים שוב ושוב את כוחה של סולידריות מקצועית. לקראת האתגרים של שנת תשפ"ז נמשיך לעמוד על המשמר, ליזום כנסים והכשרות, לחזק את ועדי העוט בדים ולהבטיח ששירות המדינה יישאר אבן שואבת להון אנושי איכותי. לסיום, כמי שגאה בשירות הציבורי ובמדינת ישראל, ליבנו עם חיילי ומפקדי צבא ההגט נה לישראל הסדירים והמילואימניקים – שרבים מהם עובדי מדינה בעצמם – המחרפים את נפשם על הגנת המולדת. נמשיך לעבוד למען האזרח, לשמור על העובד, ולבנות שירות ציבורי חזק, ערכי ומצטיין. חומת המגן של מדינת ישראל: מצוינות בשירות הציבורי עו"ד אופיר אלקלעי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה דוברות ההסתדרותצילום:
7 2026 חגי תשרי תשפ״ז, ספטמבר שתי יושבות הראש של ועד עובדי המנהל, חיה ספורטס ברמב"ם ומרסל נאמן בשיבא, מספרות על ההתגייסות המבורכת של הצוות בעת חירום, הכול כדי שהמטופלים והעובדים יתמגנו והשירות מציל החיים יימשך ברציפות טל כרמוןמאת קראו להם והתייצבו כולם הסוד מאחורי בית החולים התת-קרקעי הגדול בעולם RnDmS / Shutterstock.com בית החולים רמב״ם במתכונת חירום. צילום:
8 הסתדרות עובדי המדינה בישראל ח ניונים הופכים למחלקות אשפוז,זופשאתוקלחמלםיכפוהםינוינ אלפי מטופלים מועברים למרחבים ממוגנים מאות ילדים מגיעים לשמרטפיות כדי שהוריהם יוכלו להמשיך לעבוד ועובדי בתי החולים מתייצבים למשימה גם אם אינם במשמרת וכל אלה קורים בתוך שעות ספורות - כך נראית שגרת החירום של מערכת הבריאות בישראל. מאחורי המבצע המורכב הזה עומדים לא רק הרופאים והאחיות אלא גם אלפי עובדי המנהל והמשק השינוע התחזוקה והסקטור הפרא-רפואי שמבטיחים שבתי החולים ימשיכו לפעול גם תחת איום מתמשך. חיה ספורטס יו"ר ועד עובדי המנהל המשק וכוחות העזר ברמב"ם ומרסל נאמן יו"ר ועד עובדי המנהל המשק והפרארפואי בשיבא מספרות על ההתגייסות יוצאת הדופן של העובדים ההיערכות המהירה והעשייה הבלתי פוסקת שהפכה את ימי הלחימה לסיפור של מקצועיות ערבות הדדית ושליחות. ה � שנים ברמב"ם מנ 47 ספורטס עובדת לת מרפאות חוץ יו"ר ועד עובדי סקטור מנהל ומשק וכוחות עזר ומ"מ יו"ר ועד ארצי "1977 של כל בתי החולים. "התחלתי בשנת היא מספרת. "הייתי פקידת קבלה במרפאות ואמרתי שאני אנהל את המחלקה הזו. "המוה טיבציה הרצון והאכפתיות שלי לא ירדו אפילו מילימטר לאורך כל השנים האלה. "יש לנו בית חולים חירום שאין כמוהו בעולם. אין בעולם בית חולים תת-קרקעי עם שעות הוא הופך להיות 24 מיטות. תוך 2 000 סטרילי. בשגרה הוא חניה של שלוש קומות. מאחר שזה בית חולים כל כך גדול הגיעו אלינו מפלימן שזה בי"ח גריאטרי מבית חולים כרמל הגיעו פגים רק להביא אותם בניידות מיוחדות מלווים בצוות זה אירוע בפני עצמו. הגיעו גם מהלל יפה משער מנשה וקצת מבני ציון. בתת-קרקעי יש חדרי ניתוח אונקולגיה כל האמבולטוריה כדי לא לפספס קבלה של מטופלים או דחייה. הייתה הגעה". 90% היענות של מלבד הטיפול בחולים ברמב"ם הוקמה שמרטפייה בזמן מבצע שאגת הארי שאפה שרה לעובדי בית החולים להמשיך לעבוד. ילדים. 500- ל 400 בכל יום הגיעו אליה בין "פתחנו מעון שמטרפייה לילדים תינוקייה הלאה. הצוות שלנו השתתף 3- ומ 3 עד גיל מי שלא היה לו תפקיד שזה לא כל כך הרבה העובדים היו בתורנות וגם עיריית חיפה Roman Yanushevsky / Shutterstock.com בית החולים שיבא במתכונת חירום. צילום:
9 2026 חגי תשרי תשפ״ז, ספטמבר תרמה בתי ספר שנסגרו תרמו". העבודה הייתה קשה מאוד לדברי ספוה רטס אבל כל העובדים הגיעו ונתנו מעצמם מעבר לעבודה שבשגרה. "המשנעים הרה שעות הורידו הכול 17- פואיים עבדו קשה. ב ואז היו צריכים להעלות בחזרה כולל בתי חולים אחרים. חיילי צה"ל טירונים של חיל הים ופיקוד העורף התגייסו למשימה הזו 11 ובזכותם הצלחנו להשלים את המיגון תוך שעות. עובדי המשק השתתפו בהובלה ובניה קיון. מה שהפריד בין החולים זה פרגודים. ההסתדרות עו"ד אופיר אלקלעי וכל הצוות שמלווה אותו תמכו הביאו ממתק הסתובבו זאת הייתה התרגשות מטורפת במיוחד בשה מטרפיות. "בסופו של דבר המון תודה להסתדרות שעזרה ליוותה והייתה אבן דרך לחבק את העובדים האלה שבאמת עבדו מאוד מאוד קשה סבב אחרי סבב. אנחנו מדברים פה על מאות עובדים שנתנו את הנשמה קראו להם והתייצבו כולם בלי לקטר בלי 'אני חולה אני לא בא' נתינה אבסולוטית של כולם. אני בתחושת גאווה גדולה". "גם מי שלא במשמרת אומר 'אולי צריך אותי'" מרסל נאמן יו"ר ועד עובדי מנהל ומשק ופרא-רפואי בשיבא ומנהלת אדמיניסטרטיה בית של מכון גסטרו מספרת על ימי המלחה מה בשיבא: "ברגע שיודעים שיהיה אירוע השעות אנחנו מגיעים על 17 למשל מלחמת הבוקר וגם בלילה כבר התחילו להוריד מחה לקות. כבר בערב ידענו שאולי יהיה משהו 07:00- אז הכנו את כל העגלות עם הציוד. ב בבוקר כולנו המזכירות האחיות הרופאים כולם לקחו את הציוד הורידו אותם למינוה כבר התחלנו לקבל אנשים 08:30- סים וב למטה. התרגולת המיטות משהו בלתי יאומן". על שאגת הארי נאמן אומרת: "לפני כן במלחמה הארוכה ממש ירדו כל המחלקות. יש לנו בחניונים שבע קומות למטה מייד סוה גרים את החניונים הופכים אותם בכלום זמן למחלקות פעילות - אם זה מחשוב מורידים את כל המיטות למטה הכול מאורגן ברמה מטורפת. מתקשרים לאנשים יום קודם חלק מעבירים לתורים אונליין אם לא צריך אותם פיזית הכול מתוקתק". השעות היה בשיבא 17 במהלך מלחמת מבדק לקבלת תו תקן אמריקאי והם החליטו לא לבטל. "ככה זה שיבא. באה קבוצת בוה דקים אמריקאית שבודקת כל דבר שקורה בבית החולים והם היו בהלם נחשפו פתאום לאזעקה וראו שתוך עשר דקות כל החולים דקות חוזרים כאילו 10 יורדים למיגון ואחרי לא היה כלום. "הדבר הכי יפה זה ההירתמות של כולם באים אפילו אם 150% העובדים אתה באותו רגע לא במשמרת אתה אומר 'אולי צריך אותי'. כולם באים לתרום לעה זור זה פשוט משהו מופלא. אני לא יודעת איך זה במקומות אחרים אבל אצלנו זה החלק המרשים באירוע. וכמובן בשעות אחר הצוהריים עושים הערכת מצב של כל ההנהלה ליום הבא עם הסקת מסקנות אם יש דברים שצריך לשפר משפרים ישר פותחים גני ילדים עם רישום לסגל לוקה חים חלק מהצוותים לעזור בגני ילדים כדי שההורים יוכלו להמשיך לעבוד.הילדים ממצאים בגנים ממוגנים". "אנחנו חיה ספורטס: מדברים פה על מאות עובדים שנתנו את הנשמה, קראו להם והתייצבו כולם, בלי לקטר, בלי 'אני חולה, אני לא בא', נתינה אבסולוטית של כולם. אני בתחושת גאווה גדולה" "הדבר הכי מרסל נאמן: יפה זה ההירתמות של , כולם 150% , העובדים באים אפילו אם אתה באותו רגע לא במשמרת, אתה אומר 'אולי צריך אותי'. כולם באים לתרום, לעזור, זה פשוט משהו מופלא" אלבום פרטי צילום: אלבום פרטי צילום:
10 הסתדרות עובדי המדינה בישראל תחת אש, פינויים וטרגדיה קשה בוושינגטון מה באמת קורה מאחורי הקלעים של שירות החוץ? אלבום פרטיצילום: יו"ר מועצת עובדי משרד החוץ, יאיר פרומר, מספר בריאיון על ההתמודדות של הדיפלומטים ומשפחותיהם בקו הראשון בחו"ל מאז באוקטובר, על הטרגדיה הקשה בשגרירות בוושינגטון, ואיך בתום 7 ארבע שנות סכסוך עבודה מפרך נחתם הסכם השכר ההיסטורי שישנה את פני השירות המדיני אור גואטהמאת
11 2026 חגי תשרי תשפ״ז, ספטמבר י שנה. הוא 25 איר פרומר עובד במשרד החוץ עבד במחלקת המחקר של המשרד עבר למסלול הדיפלומטי ושירת באפריקה ובמזרח אירופה. ונבחר ליו"ר 2012- פרומר חבר בוועד העובדים מ מועצת העובדים שמאגדת את ארבעת הוועדים: ועד עובדי שירות החוץ המדיני; ועד עובדי שירות החוץ המנהלי; ועד עובדי השירות המנהלי של כלל המשרד; ו-ועד קציני הביטחון. ארבעת הוועדים העובדים הקבועים של משרד 1 200- מאגדים את כ החוץ אך פעילות הוועד ממש לא מסתיימת בעובדים עצמם. "כשאתה שולח עובד לשירות החוץ אתה לא שולח רק אותו" מסביר פרומר "אתה שולח את כל המשפחה שלו. בני הזוג והילדים כולם עוברים כ'חבילה' אחת לחו"ל ונמצאים בסיטואציה של שליחות עבור מדינת ישראל. זו סיטואציה שמייחדת את משרד החוץ שבה אנחנו דואגים למשפחה גם ביציאה לשליחות גם בשה ליחות עצמה כמובן וגם כשהם חוזרים מהשליחות עם כל נושא ההתאקלמות מחדש בארץ אחרי כמה שנים שהם לא היו פה". איך זה נראה מבחינת המשפחה? "בני הזוג מוותרים על מסלול חיים נורמלי וצריכים לוותר הרבה פעמים על קריירה כשהם יוצאים מהארץ. בדרך הם מאבדים גם את ההכנסה ולרוב גם את היכולת לפתח קריירה רגילה". ואיך דואגים להם? "בתור התחלה עשינו מאבק גדול כדי שיכירו בהם כעובדי מדינה בחלק מהמקרים לתת להם גם שמירת זכויות פנסיוניות לתת להם את האפשרות לגשת למה כרזים בשירות המדינה וגם בסיוע ייחודי כמו תוספות שכר ייחודיות דרגות אפשרויות קידום תנאי העסקה ותנאי שירות בחו"ל. זה מורכב כי יש גם שליחים של משרדי ממשלה אחרים אבל התנאים שלהם נגזרים מתנאי השירות של שליחי משרד החוץ. אנחנו עושים את זה בשנים האחרונות דרך הסכמים או דרך ועדה 2020 בין-משרדית לשכר ותנאי שירות בחו"ל. מאז אפשר לומר שהתנאים לשירות בחו"ל ובמיוחד מעה ברים בין מדינות הפכו למאוד מסובכים. משבר הקוה רונה מאוד השפיע על נושא המעברים בין מדינות הדאגה לביטוחי בריאות הפכה לדבר מורכב יותר". משברים, פינויים ושירות חוץ תחת אש פרומר מסביר על הפרוצדורות שנדרשו בתקופת הקורונה. "בכל מדינה היו כללים אחרים לשהות להיסגר להתחסן – היינו צריכים להביא את כל השליה חים שלנו לישראל כדי שיקבלו פה חיסונים גם לבני המשפחה. היו מדינות שלא יכלו להישאר בהן אז היה צריך לדאוג לפינויים. גם במלחמה היו לנו הרבה אירועי פינויים אם זה רק בני המשפחה של השליחים אם זה גם השליחים עצמם שלא יכלו להישאר במדינות מסיבות ביטחוניות או מדיניות. נדרשנו לדאוג לפעמים לשינוי באורח החיים של כל המשפחה. לפעמים זה קרה באמצע השנה ואז הילדים צריכים לעזוב מסגרות ולהיכנס למה סגרות חדשות לפעמים במדינות שהם לא דוברים בהן את השפה. הייתה לנו מעין הכנה למלחמה הנוכחית במזרח אירופה כשרוסיה פלשה לאוקראינה. 2022- ב היינו צריכים לפנות את הדיפלומטים מהאזור ולדאוג להם ולמשפחות שלהם אז היה מבצע של משרד החוץ לפנות ישראלים מאוקראינה ולסייע בפינוי של יהודים שצריכים לצאת מאזורי הלחימה ולהגיע למה קומות בטוחים. בשלב מסוים כל השהייה באוקראינה כבר הייתה מסוכנת מדי ונציגים עברו לעבוד ממדינות סמוכות אבל בנציגות אחת המשיכו לעבוד ממש תחת אש בקייב. גם שם הייתה תחלופה ודאגנו לנקוט אמה צעי בטיחות שיאפשרו לנציגים לעבוד אבל צריך לזה כור ששם אין מערכות התרעה משוכללות כמו אצלנו והחיים שם בסכנה. באוקטובר. בשלב הזה 7 "חווינו את זה שוב אחרי שירות החוץ היה ממש במלחמה. קודם כול כי היינו פיזית במלחמה ושירות החוץ נרתם ופעל כדי לעזור מ � באוקטובר אנחנו נ 7 למדינה לנצח במערכה. מאז צאים בחירום מלא או בחירום חלקי גם בגלל המשיה מות של לעזור לישראלים להגיע לארץ אם זה להגן על הנציגויות שלנו – מבחינת האויבים שלנו לצערנו כל הנציגויות הישראליות בעולם נתפסות כמטרות לגיה טימיות גם אם אמנות בינלאומיות אוסרות על זה. הם כמובן לא מכבדים את הדברים האלה. לצערנו חווינו גם פיגוע מאוד מאוד קשה בוושינגטון שני עובדים ירון לישנסקי ושרה מילגרם 2025 שלנו שנהרגו במאי ז"ל". איך זה השפיע על העבודה של הנציגויות מבחינת היערכות לשמירה על ביטחון העובדים? "בלי להיכנס יותר מדי לפרטים לצערנו כמה נציגויות אולצנו לפנות מסיבות ביטחוניות בעיקר נציגויות שנמצאות במדינות ערב ובמזרח התיכון. היו גם הרבה שינויים שנעשו מסיבות מדיניות. היו מדינות שהודיעו שהן מצמצמות את היחסים או מורידות דרג יחסים. זה קרה לנו עם טורקיה קולומביה ברזיל וכמה מדינות נוספות ובחלק אנחנו החלטנו להוריד את דרג היחסים כמו באירלנד". איך שינוי גדול כל כך משפיע על העובדים? "יש לזה השלכה אישית ומשפחתית מאוד משמעוה תית על האנשים שלנו שפשוט צריכים בן לילה לארוז את המטלטלים שלהם ולעזוב. אנחנו צריכים כוועד עובדים כמובן גם לדאוג לאנשים ולמשפחות שלהם לראות לאן מעבירים אותם. לא תמיד מחזירים אותם לארץ לפעמים מעבירים אותם לנציגות אחרת". איך נראית התנועה של שליחים מחו"ל לישראל בתקופות מאתגרות כאלה? "אנחנו עדיין לא נמצאים במערכת יציבה מבה חינת הטיסות לישראל וממנה והיו תקופות ארוכות "כשאתה שולח עובד לשירות החוץ, אתה לא שולח רק אותו – אתה שולח את כל המשפחה שלו כ'חבילה' אחת. בני הזוג מוותרים על מסלול חיים נורמלי ועל קריירה, והתפקיד שלנו כוועד הוא לתת להם מעטפת שתאפשר להם להתרכז בעבודה ולא בקשיים"
12 הסתדרות עובדי המדינה בישראל שאנשים בכלל לא יכלו להגיע לישראל. יש אנשים שההורים שלהם נמצאים בארץ. לפעמים אלה הורים זקנים שצריכים טיפול והשליח הוא הבן היחיד שלהם. לפעמים משאירים ילה דים בארץ. היו לנו שליחים שהילדים שלהם היו במילואים בעזה והם לא יכלו לראות אותם במשך חודשים. זה מסוג האתגרים שמלחמה מייצרת. גם היום יש לנו שליחים שצה ריכים לטוס למדינת השירות שלהם דרך שלוש מדינות והם לא יכולים לטוס בטיסה ישירה. שלא לדבר על מחירי הטיסות זה גם דבר שמשליך על העובדים. אומנם המשרד מכסה נסיעות עבודה וחופה שות מאושרות בלבד אבל יש גם חופשות פרטיות אנשים לפעמים רוצים לטוס להגיע לישראל לאיזשהו אירוע משה פחתי על חשבונם. המטרה שלנו כוועד היא להצליח לתת מעטפת ככל שאנחנו יכולים לאתגרים האלה כדי שיתרכזו בעבודה ולא בקשיים". איך זה פוגש את האתגרים של המשרד כשתסתיים המלחמה? "גם כיום שליחות זה אתגר אדיר וגם גאווה עצומה במציאות לא פשוטה. אתה מתמודד עם עוינות ואנטישמיות בחלק מהמדינות עד לרמה של סכנת חיים כמו שקרה בוושינגטון". איך הפיגוע בשגרירות בוושינגטון השפיע על עובדי שירות החוץ? "שרה וירון התכוונו להתחתן וזה סיפור טראגי שפגש את כל עובדי שירות החוץ במה קום מאוד כואב ומפחיד. אלה עובדים שפתאום מרגישים שהם עלולים להיות מטרה לפיגוע. עשינו אתר הנצחה לזכרם במשרד בתקווה שהם יהיו האחרונים". הסכם השכר: ארבע שנים של סכסוך ומשא ומתן עובדי משרד החוץ שנמצאים 2014- ב בארץ חתמו על הסכם שכר שמסדיר בעיקר 2017- את תנאי המעבר בין הארץ לחו"ל וב נחתם הסכם שכר נוסף עבור עובדי שירות החוץ הנמצאים בחו"ל. אף שבשנים האחרוה נות סעיף השקט התעשייתי הסתיים ויוקר המחיה בארץ ובחו"ל עלה בחדות לא נחתם הסכם חדש. בהמשך נוצרה שחיקה קשה בתה נאי ההעסקה בעקבות מיסוי חדש שהאוצר הטיל על רכיבי שכר של עובדי חו"ל וב- לאחר שהמשרד לא נענה לדרישות 2022 הוועד לשבת ולהתמודד עם הפגיעה בשכר העובדים הוכרז סכסוך עבודה. "לצערנו הממשלה שהייתה אז לא שרדה מספיק זמן כדי שנוכל להגיע למשא ומתן רציה ני ואף שננטעו שם יסודות לתחילת דיאלוג זה לא הבשיל למשא ומתן ולהסכמות. העסק התפוצץ ונאלצנו לנקוט צעדים ארגוניים". השר אלי כהן נכנס למשרד החוץ כשהיה בו סכסוך עבודה. "הוא בא באמת עם רצון מאוד רציני לסיים את סכסוך העבודה ולהוביל לסיכומים רציניים והתחלנו משא ומתן שהה תקדם. בזמנו מונה משנה למנכ"ל בשם יוסי דיין שמכהן כיום כמנכ"ל משרד האנרגיה שכל ייעודו היה אז לפתור את סכסוך העה בודה. הצלחנו להגיע לדיאוג מאוד טוב עם ההנהלה בעזרת ההסתדרות והסתדרות עובדי המדינה שלקחה על עצמה את משרד החוץ במלוא הרצינות". המשא ומתן התקדם לאורך השנה ולקה ראת חגי תשרי פרומר קבע ישיבה עם מנכ"ל באוקטובר" 7 המשרד לאחר החגים. "ואז הגיע אומר פרומר. "לא היה ברור איך אפשר לחזור לאיזושהי שגרה כשכולנו עברנו לחירום. למרות מ � באוקטובר והסכ 8 זאת המנכ"ל ואני ישבנו בנו על זה שצריך לסיים את מה שהתחלנו". באותם ימים משרד החוץ נציבות שירות המדינה ומשרד האוצר פעלו במתכונת חירום לצד עובדים רבים שהיו בשירות מילואים. "לקח עוד יותר מחודש עד שבאמת ישבנו לפגישת משא ומתן עם משרד האוצר אבל גם שם הייתה הבנה שעם כמה שהמצב קשה צריך לשבת. גם לא ידענו מה יהיה המצב מבחינה פוליטית ומדינית כך שהעובדים היו חייבים לקבל את המענה הזה". הצדדים הגיעו לסיכום צ � בד 31 עקרונות שנחתם בו � וכעבור כמה ח 2023 מבר דשים גם שר החוץ התחלף: כהן עבר למשרד האנרגיה וישראל כ"ץ למשרד החוץ ובהמשך גם כ"ץ התחלף ובמקומו נכנס לתפקיד השר גדעון סער. "בתוך מצב המה לחמה וחילופי השרים היה מאוד קשה לקדם את סיכום העקרונות. ההסכם עוסק בשני נושאים מורכבים מאוד ליישום. הראשון הוא רפוה רמה גדולה בתחום קידום העובדים – מעבר לשיטת קידום שמתאימה יותר לעידן הנוכחי מבוססת על מודלים שכבר קיימים בנציבות שיה רות המדינה ומעניקים תגמול גבוה בהרבה על העבודה. התאמנו את צורת הקידום שלנו לצורה המקובלת בשיה רות המדינה וזו הייתה אחת הרפורמות החשובות בהסכם הזה. הנושא השני הוא כל עניין ההסכם והתגמול לעובה דים בחו"ל שגם היה מורכב מאוד כי מדובר בהרבה מאוד עובדים במדינות שונות מסה קטורים שונים. וכמו שאמרתי לנושא הזה יש גם השפעה על עובדי שירות החוץ במשרדי הממשלה האחרים שמושפעים מההסכם של משרד החוץ. "כאן אני גם צריך להגיד תודה גדולה ליו"ר הסתדרות עובדי המדינה עו"ד אופיר אלקלעי ולצוות המצוין שלו בהסתדרות עובדי המדינה שלקחו על עצמם לנהל את המשא ומתן מאותה נקודה יחד איתנו והאמינו כל הזמן שזה אפשה רי למרות כל הקשיים ובעיקר לא ויתרו נתנו לנו את הרוח הגבית וגם את העזרה הטכנית איפה שהיינו צריכים. כמובן הכול עם ההובלה גם של ארנון בר-דוד יו"ר ההסתדרות שנתן את הגב שלו וגם את הכוח הפוליטי שלו בשה ביל שנוכל להתקדם. "לצד זאת גם במשרד האוצר ובנציבות שירות המדינה מצאנו שותפים וכשהיינו צריה כים ביקשנו את התערבות השרים ולשמחתי גם גדעון סער נרתם למשימה שם את משקלו דיבר עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והם הגיעו גם לסיכומים תקציביים. גם זה לא היה פשוט בכלל בתקופה של מלחמה כשאנחנו יודעים שהמצב התקציבי הוא מאוד לא יציב". במשא ומתן שנמשך שנתיים נוספות מרגע אותה חתימה ראשונית ובתום ארבע שנים תמימות של סכסוך עבודה ומשא ומתן מפרך עובדי משרד החוץ חתמו על הסכם שמעניק להם את התנאים והשכר שמאפשרים את סגירת הפערים הגדולים שנוצרו והשפיע לטובה על עובדי שירות החוץ בכל משרדי הממשלה. "לא באוקטובר שירות החוץ נמצא 7 "מאז בחירום מלא, והיו לנו שליחים שלא ראו חודשים את הילדים שלהם שנלחמו בעזה. העובדים שלנו נמצאים בחזית, מתמודדים עם סכנת חיים ממשית, והטרגדיה בוושינגטון פגשה את כולנו במקום הכי כואב ומפחיד" ויקימדיה זירת הפיגוע מול המוזיאון היהודי בוושינגטון. צילום:
13 2026 חגי תשרי תשפ״ז, ספטמבר ויתרנו גם על ארבע השנים של המשא ומתן ויישום ההסכם כלל מתווה רטרואקטיבי". אך התחולה שלו 2026 ההסכם נחתם במרץ וברכיבים מסוימים 2025 היא כבר מינואר .2024 הוחלו פיצויים גם על "הסכם שייקח אותנו שנים קדימה" "זה הסכם שיקח אותנו שנים קדימה" קובע פרומר. "הוא משנה לגמרי את כל צורת הקידום במשרד החוץ ונותן בעיקר לעובדים צעירים מסלולי קידום מאוד טובים הרבה יותר טובים ממה שהיו. זה מקצר להם כמעט עשר שנים של הרבה יותר 42-41 קידום ומביא אותם לדרגות שנה שזה לקח עד עכשיו. 20-15 מהר מאשר "ההסכם נותן הרבה מאוד תמריצים על עבוה דה והוא טוב גם מצד המעסיק המדינה מכיוון שהוא נותן תמריצים לשליחויות למצוינות לעה בודה בתפקידים יותר מאתגרים וזה דבר מאוד חשוב גם למעסיק וגם לנו. ההסכם דואג למעטה פת של תנאי שירות בחו"ל שלא הייתה קיימת גם לבני הזוג וגם למשפחות. בשירות החוץ בסוה פו של דבר אנשים לא יכולים להסתכל רק על השכר שלהם הם צריכים להסתכל על איך כל המשפחה חווה את השליחות ואילו תנאים באמת נותנים לכל המשפחה". מה האתגרים שעוד נותרו מבחינתכם? "עדיין יהיה קשה להוציא אנשים למה קומות מאתגרים. בעתיד נצטרך לחשוב על עוד תמריצים ועל עוד שיפוי על עבודה במקומות של שירות ייחודי אבל הבסיס כבר נמצא בהסכם הזה ומהבחינה הזו אני חושב שזה הסכם מצוין". המערכה המדינית לא מסתיימת חוסר היציבות הביטחוני בעולם משפיע גם על העובדים במדינות שנחשבות ידידוה תיות. "הנושא של הביטחון של הנציגויות שלנו זה גורף ברמה עולמית. בכל מקום עלתה רמת האבטחה בנציגויות וזה אומר גם צמצום חופש התנועה של הנציגים שלנו וגם של בני המשפחות שלהם. צריך לדאוג למעטפת למשל של לימודים אם הילדים לא יכולים להגיע לבית הספר בתקופה מסוימת. זה מצריך למצוא פתרונות בכל מקום לפי היכולת ולפעמים מעבר לכך גם לכלל הקהילה היהודית והישראלית באותו מקום. זה יוצר עומסי עבודה מאוד מאוד גדולים על עובדים. הם נמצאים בתקופה מאתגרת שבה צריך גם לגייס את התמיכה של המדינות שבהן הם משרתים או לפחות למנוע סחף שלילי נגד ישראל שזה דבר שלצערנו קורה בלא מעט מקומות בשנתיים האחרונות". אתם נדרשים להיות אלה שמשפיעים על דעת הקהל? "גם על דעת הקהל שמאוד פנתה נגדנו אבל גם בהתמודדות עם מדינות שלא אפשרו למשל ייבוא ביטחוני משטחן וצריך למצוא נתיבים אחרים לייבואה ביטחוני לישראל. בדרך כלל מאחורי שיתוף פעולה ביטחוה ני כמו שיש לנו עם ארה"ב ובא לידי ביטוי במיוחד במבצעים נגד איראן יש הרבה מאוד שיתוף פעולה מדיני יום-יומי שנעשה בכל הדרגים. אלה אתגרים גדולים מאוד שלא מצטמצמים והאתגרים המדיניים רק יגדלו בשנים הקרובות". מה מטרות המשרד לקראת סיום אפשרי של המלחמה? "אנחנו לא יודעים מתי המלחמה תסתיים אבל מבחינתנו המערכה בזירה הבינלאומית לא מסתיימת. אנחנו נלחמים כדי לחזק את מעמה דה של ישראל בעולם ולהחזיר אותה להיות במקום שבו היא צריכה להיות מבחינת יחסים דיפלומטיים וכלכליים עם מדינות שונות בעוה לם. יש לנו דוגמאות טובות למדינות שעדיין עומדות לצידה של ישראל אבל המצב רחוק מלהיות מושלם" "הסכם השכר החדש הוא בשורה אדירה שמקצרת כמעט עשר שנים בקידום ומביאה עובדים צעירים לדרגות הגבוהות הרבה יותר מהר. אחרי ארבע שנים של מאבק עיקש, הצלחנו לייצר מודל שנותן תמריצים למצוינות ודואג באמת לתנאי השירות של האנשים שלנו בחו"ל" דוברות ההסתדרות צילום:
14 הסתדרות עובדי המדינה בישראל "דמיינו שנמלים ייפגעו – איך נשיג אוכל?" הקרב השקט על ביטחון המזון של ישראל עובדי משרד החקלאות, התאחדות האיכרים והסתדרות עובדי המדינה פועלים יד ביד כדי להבטיח את ביטחון המזון של אזרחי ישראל, להגן על זכויות העובדים ולחזק את החקלאות כחול-לבן אמיתי פרץמאת
15 2026 חגי תשרי תשפ״ז, ספטמבר Shutterstock צילום: ל ריאיון איתו מגיע איל לוי אחרי עוד יום שהחל מוקדם. "חקלאים קמים לפנות בוקר" הוא מספר. אבל לוי הוא לא חקלאי. "אני תמיד אומר לאנשים שלי 'תתייחסו לחקלאים כאילו הם הלקוחות שלכם' אנחנו אחראים עליהם". הוא מתכוון לעובדי משרד החקלאות. בגיל לוי בעיצומה של הקדנציה השנייה 63 שלו בתור יו"ר הוועד של המשרד. למרות זאת קשה לא להרגיש שלוי רואה גם את החקלאים עצמם כאנשים שלו. "המטרה שלנו במשרד היא לעזור להם לשגשג ולעשות חקלאות טובה בשביל אזרחי מדינת ישראל. יש להם אתגרים גדולים מורכבים. אז אני ואני גאה לומר שגם הרבה מהעובדים שלי קמים בבוקר ושמים אותם במקום הראשון. אם זה אומר להצמיד את עצמך ללו"ז הבאמת מוזר שלהם אז מצמידים. כמו שכשלעובד יש חתונה או אזכרה או בר מצווה גם אם זה בתאריך לא נוח אני יודע שאני צריך להגיע. ככה בעיניי זה איש ועד". לוי נשמע כאילו החקלאות והוועד היו התחום שלא מעולם אבל הוא גילה את עולם העבודה המאורגנת רק בגיל מאוחר. "עבדה תי בכלל כעצמאי היה לי עסק של כל מיני 45 בגיל 2008- דברים בתחומי הבניין. רק ב נכנסתי לעולם החקלאות. היה לי אז חבר שאמר שיש לו משהו שיתאים לי. אני בכלל חיפשתי מקום לנוח. ביקשו שאהיה אחראי על עולם הבריאות של בעלי הכנף. איכשהו מייד נכנסתי לעולם הזה של העובדים. כנראה הם זיהו עליי שיש לי את הדבר הזה שלא ידעתי שיש לי ה'ועדיות' אני קורא לזה לדעת לדבר עם אנשים לעזור לאנשים לדבר מהלב עם ההנהלה. "נשאבתי לשם ובמקום לנוח קצת אחרי כל השנים כעצמאי התמלאתי באנרגיה עבדה תי בלי הפסקה. כשיו"ר הוועד הארצי החליה 2018 טה שהיא לא ממשיכה בתפקיד באזור נכנסתי לנעליה. הבנתי שאני עובד הרבה יותר זה להיות כל 24 קשה. להיות איש ועד זה הזמן עם העובדים פנוי לעובדים. אזכרות שיחות חתונות. אני חי כל הזמן את העובדים שלי זה עוד דבר שאני חי. זה נהיה עוד איבר בגוף שלי". ולא רק העובדים. "כשאתה בא לשירות המדינה יש לך אחריות על משהו גדול יש לך זמן ורצון ללמוד ולהבין כי כל טעות משפיה עה על יותר אנשים. המשרד נהיה דבר בחיים שלי".
16 הסתדרות עובדי המדינה בישראל דיני נפשות לוי מדבר על המשרד בהתלהבות. "לצה ערי אני חושב משרד החקלאות לא זוכה להכרה שמגיעה לו. הוא נחשב כזה משרד אפור משרד של פעם. אבל זה משרד חדה שני טכנולוגי. זה משרד מקצועי שהוא כל הזמן בעשייה ואולי אם הציבור לא מרגיש את זה זה עלינו. כי המשרד פוגש הרבה את החיים של האזרחים במקומות שהם לא רואים את זה – חקלאות זה נושא סופר דינמי מושפע ממזג אוויר ממרחקים ממלחמות ממחלות וכשהאזרחים ביום קוה נים ירקות במחירים יחסית יציבים למרות כל זה זה כי המשרד עובד קשה כדי לצמצם את מרבית התנודות. "זה שהירקות בריאים שהחיות לא מעביה רות מחלות שהחלב ללא נגיפים. יש לנו יחיה דת אכיפה מיוחדת שדואגת שלא יהיו סחורות שעלולות לפגוע בבריאות הציבור. זה מערך גדול שיש לו אחריות עצומה על בריאות הציה בור. זה דיני נפשות. העובדים מרגישים את זה ולא רק העובדים. גם מההסתדרות אני תמיד מקבל גב. יש פה המון עבודה מיזוה גים איחודים שינויים שקורים במשרד. ואני יד ביד עם המשרד וביד השנייה דואג תמיד לשאול מה עם העובד? ועוזרים לי פה מאוד. יש את ארז אופניקרו מאוד מקצוען. לירון פריוב ובמיוחד אופיר אלקלעי. האנשים הכי רציניים שיש". לדעת לוי המלחמה רק מחזקת תובנה שהייתה במשרד תמיד. "ישראל היא מדינת אי דמיין לעצמך שמחר נמל ים או נמל תעופה נפגע איך לישראל יש ביטחון שיהיה אוכל? זה החקלאים דואגים לנו ואנחנו דואגים להם. זה אחד הדברים שאני הכי מעריך בחברי ההסתדרות את אופיר אלקלעי לדוגמה – הוא איש ערכי. אלה אנשים שמדינת ישראל חשובה להם באמת. "חוץ מזה חקלאות זה החיבור לאדמה. חקלאות זה טוהר. אתה עובד עם האדמה מגדל דברים טהורים. אתה עושה מה שצריך זה ערך עוד מהתורה. לא סתם המדינה הזו קמה על חקלאות. אני מאמין בחקלאות כחוללבן. אני מאמין בלסייע לחקלאים שלנו כמה שיותר. וגם אם זה דורש ממני ומהעובדים שלי להשקיע הרבה אני בעד. בסוף בעיניי חשוב שפה נגדל הרבה ונאכל את מה שאנחנו מכיה רים". חיים כפולים עבור דובי אמיתי החיבור הזה בין חקה לאות לביטחון מקבל משמעות מילולית. מאז מלחמת חרבות ברזל הוא מחלק את י � ימי מ 600 זמנו בין השניים עם יותר מלואים כמח"ט. "בעיניי אין הפרדה בין חקה לאות לביטחון" מספר אמיתי יו"ר התאחה דות האיכרים ויו"ר נשיאות המגזר העסקי. "אני לא היחיד. מי שמגן על הגבולות רואה כמה החקלאות חשובה לחוסן של היישובים כמה החקלאים המשיכו לעבוד קשה גם תחת אש. והחקלאות היא הראשונה שחזה רה". בעיני אמיתי דור רביעי לחקלאים ממטולה החוסן של החקלאות בישראל הוכיח את עצמו. "שלוש שנים של מלחמה טילים פינויים של האזורים הכי חקלאיים. לא היה מחסור בשום דבר פה לא ביצה ולא מלפפון". לדבריו זה לא קרה במקרה. "לפעמים זה שקוף אבל הייתה פה עבודה סיזיפית וחשובה מול משרד החקלאות והאנשים המדהימים שלו. אנחנו מדברים על יותר עובדים שרתומים למשימה. אחד 1 400- מ הדברים החשובים שנעשו עם כניסתו של אבי דיכטר לתפקיד השר זה שהוא הגדיר שהמשרד הופך ממשרד החקלאות והפיתוח הכפרי למשרד החקלאות וביטחון המזון. ואנחנו מסכימים. ביטחון המזון של ישראל תלוי בחקלאים הישראלים". ובכל זאת יש לדעתו עוד דרך לעבור. "עוד אין חוק חקלאות זה עניין שחשוב אסטרטגית. ישראל חייבת ביטחון מזון היא חייבת יכולת ייצור אסטרטגית. ראינו בעבר חרמות ממי שהסתמכנו עליהם כמו טורקיה. אבל אנחנו החקלאים לא נפלנו בפח והתגבה רנו וייצרנו יחד עם המשרד. אסור לוותר על היכולת הזו לרגע אחד". הוא מצר על כך שהנושא לא זוכה לחשיה בות הנחוצה בשיח התקשורתי. "עבדתי ואני עובד עם אנשים מהתנועה הקיבוצית ומתנוה עת המושבים מהחברות הכי גדולות במשק ממפלגות הקואליציה מכל העמדות הפוליה טיות. אני מכבד את כולם. אבל יש דבר שאני לא אתן לו לקרות. כשאני שומע מחלק מהמפלגות בגוש השינוי על המצע שלהן אני מקבל צמרמורת. הם מדברים על כלכלה חופשית על פתיחת שוק זו פשוט הפקרות. הפירות והירקות הם חלק כל כך קטן מיוקר המחיה אבל הם חלק ענק מהביטחון שלנו אנחנו מדינה אי. מעבר לזה שזה לא הוכיח את עצמו בהורדת מחירים. לא ניתן לאף צד לשכוח את החשיבות האסטה רטגית של החקלאות". אמיתי מסביר שבעיניו ההובלה הישה ראלית בחקלאות היא לא רק אינטרס אלא כלי בפני עצמו. "צריך שנהיה חלק מהעולם מובילים בעולם שירצו ללמוד מאיתנו. אם 2026- ואת הזמן שנותר ב 2027 ניקח את ציר חייבים לשים את הדגש על חקלאי הצפון על השקעות הון גדולות שם. על יישום של טכנולוגיות מתקדמות כדי שבסופו של דבר יהיה ניתן להעלות את הפריון בזכות הטכה נולוגיה. זה גם כדי שנוכל לחזור לייצוא של תוצרת חקלאית וגם כי בלי היתירות והכוח של הייצוא זה לא יספיק לחקלאות מפוארת כמו שלנו". למרות זאת כמו לוי אמיתי מאמין בשוה תפים שלו. "משרד החקלאות בכל דבר שהוא גם בעבודה וגם בממשק הוא יוצא מן הכלל ביכולת שלו ובאכפתיות שלו. מכוונים לאותם תהליכים מניעים את אותם מהלכים עבור העובדים. צריך ממשלה שתדאג לו ותשמור עליו ותאפשר לעובדים להצמיח את החקה לאות ולשמור על האזרח". איל לוי, יו"ר ועד עובדי משרד החקלאות: "אני והעובדים שלי קמים לפנות בוקר ושמים את החקלאים במקום הראשון. המטרה שלנו במשרד היא לעזור להם לשגשג ולעשות חקלאות טובה בשביל אזרחי מדינת ישראל" דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים ונשיאות המגזר העסקי: "אין הפרדה בין חקלאות לביטחון. ביטחון המזון של ישראל תלוי בחקלאים הישראלים וביותר עובדי משרד 1,400- מ החקלאות המדהימים, שרתומים למשימה ועובדים ללא הרף" מאיה רונן צילום: ויקימדיה צילום:
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=