7 / 48
בנימין הצדיק היה ממונה על קופה של צדקה: פעם אחת באה אישה לפניו, בשנות
בצורת. אמרה לו: רבי, פרנסני. אמר לה: העבודה, שאין בקופה של צדקה כלום. אמרה
לו: רבי, אם אין אתה מפרנסני, הרי אישה ושבעה בניה מתים. עמד ופרנסה משלו.
לימים חלה ונטה למות. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם,
אתה אמרת ’כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא‘, ובנימין הצדיק,
שהחיה אישה ושבעה בניה, ימות בשנים מועטות הללו?! מיד קרעו לו גזר דינו.
תרגום תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף יא, ע“א
יש אדם נדיב לב ... אלא כל הדברים מסורים ביד בני ביתו, אשר מופקדים על אוצרות
הבית, ועל בית התבשיל, ואלו - אף על פי שאין נותנים משלהם, צרה עיניהם, לתת
לכל שואל, די מחסורו ... ואפשר שהם נועלים דלת בפני כל שואל. לכן אצווך ש‘יהיו
עניים בני ביתך‘ - אלו בני הבית, אשר ממונים על אוצרות ביתך ... תביא אנשים, שהיו
מתחילתם עניים, שיודעים צרת העניות - הן מצד הרעבון, הן מצד חסרון הדלות,
הנוגעת לבריאות הגוף. כמה קשים ומרים חסרונות אלו לאדם הנצרך.
(2003)
חכם יוסף חיים, חסדי אבות, פרק א, משנה ה, עמ‘ יז, ירושלים, תשס“ג
(. סירב למלא תפקיד רשמי. בשנת תרכ“ט
1834)
חכם יוסף חיים, ה‘בן איש חי‘, נולד בבגדאד שבעיראק בשנת תקצ“ד
.(1909)
( ביקר בארץ. בחיבוריו הרבים: ’בניהו‘ ו‘בן יהוידע‘. נפטר ביום י“ג אלול תרס“ט
1869)
דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ,
עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִים
7
•
עמוד