מעיל חכמים - שמש צדקה ומרפא

12 / 48

אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ.
ספר שמות, פרשת משפטים, פרק כב, פס‘ כד
פלימו היה רגיל לומר כל יום: חץ בעינו של השטן. יום אחד, ערב יום הכיפורים, היה
נדמה לו כעני. בא, וקרא בדלת. הוציאו לו לחם החוצה. אמר לו: יום כמו עכשיו, כל
העולם בפנים ואני בחוץ? הכניסוהו, והגישו לו לחם. אמר לו: יום כמו עכשיו, כל
העולם בשולחן, ואני לבדי? הביאוהו, הושיבוהו בשולחן. היה יושב, מלא עצמו שחין
וכיבים עליו, והיה עושה בו דברים שמאוסים. אמר לו: שב יפה. אמרו לו: הבו לי כוס.
הביאו לו כוס. השתעל וזרק בו כיחו. גערו בו. נטל ומת. שמעו שהיו אומרים: פלימו
הרג אדם. פלימו הרג אדם.
תרגום תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף פא, ע“א
אם לא תרצה לתת לו בתורת מתנה, ולהסתפק בהלוואה בלבד - זה דווקא לשאר
העם: העשיר והבינוני, אבל העני לא תסתפק אפילו במתנה, באקראי כשיזדמן, רק
שיהיה באוכלי שולחנך תמיד, כמאמר התנא: ’ויהיו עניים בני ביתך‘. וזה שכתוב ’אם
כסף תלוה‘ - רוצה לומר: אם רוצה אתה להסתפק בהלוואה, היינו: ’את עמי‘ - היינו:
את העשיר והבינוני, אבל את העני אין די בהלוואה, אלא - ’עמך‘ במאכל, אתך
במשתה.
(1990) חכם דוד קדוש, לב דוד - כרך א, עמוד ל, הוצאה פרטית ע“י בני המחבר, תשנ“א
( במרכש שבמרוקו. כל אחיו שנולדו לפניו מתו בלידתם. כשנולד וזכה לחיים, נקרא 1917) חכם דוד קדוש נולד בשנת תרע“ז
בשמו של הצדיק רבי דוד ליסקאר. הקים את חברת ’אהבת שלום‘. לימים עלה לארץ והתיישב בעיר נהריה. בניו הוציאו
( ונטמן בירושלים. 1989) לאור חידושיו בספר ’לב לדוד‘. נפטר ביום ב‘ תשרי תש“ן
12 • עמוד