חכם שאול קצין
מלמד התחלת הגאולה בקיבוץ ישראל שמתרבה אור השכינה.
’מעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי‘ - שעל-ידי קיבוץ ישראל בעיר הקודש ירושלים,
מתרבה אור השכינה השרויה שם, לפי שכל אחד מישראל, נמצא אתו ניצוץ אחד
ומסיבת
4
מאור השכינה, ולפי מדרגת כל אחד ואחד, כן יהיה גודל וריבוי הניצוץ שלו.
שכל דבר חושק לחזור להתדבק בשרשו בכוח המושך, נמשכים אותם הניצוצות
5
ונדבקים בעצמות אור השכינה השרויה בכותל מערבי.
אמור מעתה: לסיבה זו חביבים בתי כנסיות ובתי מדרשות שבירושלים לפני המקום יותר
מזולתם - לפי שבהם השראת שכינה נמצאת תמיד, שכל בו עשרה - שכינה שורה.
ולהיותם כפלטין המלך עצמו, אין ספק שתתרבה בהם השראת שכינה ביתר שאת,
ועל ידי כך נגדלת ומתרבה השכינה
6
משאר בתי כנסיות ובתי מדרשות, שבכל מקום,
שבכותל מערבי, כי נמשכים אליה אותם ההארות הנחצבות מאור שפעה, בבתי כנסיות
ובתי מדרשות, הקרובים וסמוכים אליה, בירושלים עצמה, ונאחזים ונדבקים והיו לאחדים
7
לאור גדול ועצום, ועל זה אנחנו מתפללים תמיד המחזיר שכינתו לציון.
(1955)
בתוך דברי שלמה, לחינוך בית הכנסת ומעלת עסק התורה, דף ט“ו עמ‘ א‘, דפוס שם, יפו, תשט“ו
1
תִּשְׁכּון בְּתוךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
ּוְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה בְתוכָהּ תָּכִין
וּבְנֵה אותָהּ בִּנְיַן עולָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינו
2
בָּרוּךְ אַתָּה ה‘, בּונֵה יְרוּשָׁלָיִם:
מתוך תפילת שמונה עשרה
לְדָוִד שִׁיר וּמִזְמוֹר בְּתֹף וּבִמְצִלְתַּיִם
יְסוֹדָתוֹ עַל הַר הַמּוֹר צְבִי יְרוּשָׁלַיִם
3
דִּירַת קֹדֶשׁ נִבְחָרָה מִמֶּנָּה תֵּצֵא אוֹרָה
זוֹ תּוֹרָה מְפֹאָרָה הַבַּת יְרוּשָׁלַיִם
(1792)
( נפטר בשנת תקנ“ב
1727)
רבי דוד אהרון חסין נולד במקנס בשנת תפ“ז
דף הלימוד: