מעיל חכמים - שמש צדקה ומרפא

17 / 48

רבי גזר תענית ולא בא גשם. ירד לפניו אילפא, ויש אומרים רבי אילפי.
אמר: משיב הרוח, ונשב הרוח. אמר: מוריד הגשם, ובא הגשם. אמר לו רבי: מה
מעשיך? אמר לו: אני גר בעיירה דחוקה, שאין בה יין לקידוש ולהבדלה. אני טורח
ומביא יין לקידוש ולהבדלה, ומוציא אותם ידי חובתם.
תרגום תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כד, ע“א
שלא יטעון האדם לומר כי בזמן הזה אין עניים בעולם, שאין שום אדם רעב ללחם,
שיש הרבה מוסדות שמספקים לכל העניים לחם ומים, ובשביל מה אני נותן צדקה?!
אך כבר הורנו חכמינו: כי חובת האדם לראות, כיצד סדר החיים שלו וכמותו, ממש
צריך להיות חיי העני, שנאמר: ’וחי אחיך עמך‘ - שיהיה כמותך. וכשם שהוא מסדר
עצמו בכלי בית עם רהיטים ומלבושים נאים, כן צריך להיות חיי העני. ... ושמא תאמר
והלוא אינם חסרים לחם ומים שהם החיים העיקרים, לזה אמר: ’ויאכילך את המן‘ -
רצה לומר: תזכור שכשהיית אוכל המן, שיש בו כל מיני טעמים, ואפילו כך אמרת:
’ונפשי קצה בלחם הקלוקל‘, אם כן גם העני אפילו שיש לו מה לאכול, לא זה דרך
החיים המאושרים, וזהו שסיים: ’למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה אדם‘ חיים
טובים, אלא צריך להיות רוכש לו כל מוצא ה‘.
(1971) חכם מאיר כהן ורג‘אני, מאור עיניים, עמ‘ מא-מב, דפוס י.ע איתאח, ירושלים, תשל“א
( בג‘רבה. היה מלמד תינוקות בבית הכנסת רבי אליעזר, ואת חידושיו כתבו 1913) חכם מאיר כהן ורג‘אני נולד בשנת תרע“ג
.(1953) עבורו תלמידיו. בחיבוריו: ’מאור עיניים‘ ו‘גאולת הארץ‘ בשפה ערבית. נפטר ביום כ“ז כסליו תשי“ג
17 • עמוד